סגן שמואל ברנשטיין ז"ל

קורות חיים

ברנשטיין שמואל בן שרגא ולאה. נולד ביום 13 בפברואר 1929 בחיפה ולמד בבית-הספר בשכונת נוה-שאנן. כשעזב את לימודיו, לאחר שש כיתות, החל לעבוד במסגרות. נכנס אחר-כך כפועל בבית- החרושת "וולקן" ובערבים ביקר בשיעורי-ערב מקצועיים של "הנוער- העובד" ופעל בסניף "המחנות העולים" שבשכונה, בעיקר כמורשה של הקרנות הלאומיות.

ברבות הימים ניעור בו הצמאון לדעת, התמסר לקריאת ספרים והתעניין בתיאטרון. בגיל בר-מצוה הצטרף ל"הגנה" ובשנת 1945 עבר בגבע קורס למפקדי כיתות, שיצא אליו למרות המצב הכלכלי הקשה בבית.

ב-29 בנובמבר 1947, עם הכרזת החלוקה, כשהמונים הריעו ברחובות העיר, חזר שמואל הביתה ורוחו קשה עליו, באמרו שדם יהודים נשפך כבר בארץ. למחרת נקרא לתפקיד ולאחר זמן קצר יצא לגליל לאמן כיתה שנתמנה למפקדה. בתחילת פברואר 1948 עבר בנתניה קורס מפקדי מחלקות ועשה בחיפה בתפקידי ליווי מכוניות ופיקוד על עמדות-הגנה. לאחר זמן קצר עבר לצפת, שהיתה נתונה במצור ובקרבות והשתתף בהגנתה.

עם כיבוש העיר קיבל חופשה קצרה, בא הביתה לביקור ונפרד מבני הבית כאילו הרגיש שלא יחזור עוד לעולם. בשובו לגליל, לגדודו בחטיבת "עודד", נשלחה מחלקתו למלכיה ושמואל קיבל את הפיקוד על בית-המכס החולש על כביש הצפון ועל הדרך הלבנונית.

ב-5 ביוני 1948 תקף האויב בכוחות עדיפים את מגיני המקום. שמואל נפצע בחזהו ומשביקשהו החובש לסגת, ענה: "לנו אין דרך נסיגה". לפנות ערב, בראותו שאין עוד תקוה להחזיק מעמד, נתן פקודת נסיגה, כשרוב חברי המחלקה היו כבר פצועים.

בלכתו לעבר עמדת הפיאט, כדי למסור לאנשיה את הפקודה, נעלם ולא חזר עוד. בפקודת המטכ"ל מו' בתשרי תש"י, מס' 69, הועלה לדרגת סגן, שנפל בשירות פעיל.

מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.