טור' פרומה ברנשטיין ז"ל

קורות חיים

בת שלום. פרומה נולדה בשנת תר"ך (1860) לערך בעיר צפת, בת למשפחה חרדית. היא גדלה בצפת.

משבגרה נישאה פרומה לחיים שמעון הרש ברנשטיין, שהיה סוחר בדים בצפת.

בשנת 1884 נוסדה בצפת חברת "בני יהודה", ששמה לה למטרה להקים מושבה יהודית בשטחי הגולן שמעבר לירדן, על אדמה שנרכשה למטרה זו בעזרת "חובבי ציון" וסר לורנס אוליפנט שהאמין בשיבת בני ישראל לארצם. החברה רכשה אדמה ליד הכפר הערבי ביר א-שגום מעל הכנרת (כיום – במערב מושב העובדים גבעת יואב). פרומה ובעלה חיים נכבשו לרעיון. הוא מכר את רכושו, קנה בכספו שלוש-מאות דונם אדמה ובני הזוג התיישבו במקום. חיים נתמנה למוכתר המושבה ובנה לו בית אבן מרווח.

למשפחת ברנשטיין נולדו בבני יהודה שבעה ילדים – נפתלי, משה, אברהם, שרגא-פייבל, חיה, חנה וזיסל.

בנם השני משה נולד ב-1898, באותו זמן שבו ילדה גם אשת המוכתר הערבי בן. כיוון שהיא מתה בלידתה, נטלה פרומה את התינוק לביתה והיניקה אותו יחד עם בנה. כך הפכו השניים ל"אחים לחלב".

תנאי החיים הקשים דלדלו את מספר התושבים בכפר. כל הבקשות לעזרה מנדיבי עם בגולה לא נענו. המשפחות האחרונות עזבו את המושבה בשנת 1913 ובבני יהודה נותרו חמש משפחות בלבד. ב-1914, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, נותרה במקום משפחת ברנשטיין לבדה.

חיים שמעון הרש, על פי עדות נכדתו שושנה קבשינבסקי, היה סוחר סיטונאי אמיד בצפת. הוא נהג לרכב על סוס לדמשק ולקנות שם בדים ובגדים מיוחדים. את הסחורה מכר בכפרים ערביים, והייתה זו פרנסה שרווח נאה בצידה. הוא נהרג ב-1916 באחד ממסעות המסחר שערך, לא ברור אם נרצח או בתאונת נפילה מסוסו, וכעבור כשנה נהרג הבן משה בעבודתו במושבה מסחה מבעיטת פרד. בן נוסף ושלוש הבנות עזבו את הכפר ובתום מלחמת העולם נותרו בבני יהודה רק פרומה וילדיה אברהם ושרגא-פייבל, שהחכירו את אדמות היהודים לשכניהם הערבים שיעבדו אותן וכן עסקו בגידול פרות ובייצור גבינה.

בימי מאורעות תר"ף, ביום י"ז בניסן תר"ף (5.4.1920) פרץ לבית משפחת ברנשטיין בבני יהודה שכנם עלי אחסן אבו שג'ר (אשר בילדותו היה "אח לחלב" של משה ברנשטיין) והרג ביריות את "אימו" פרומה ואת "אחיו" אברהם.

הבן השני שרגא-פייבל, שעבד באותו זמן בשדות המשפחה, נמלט מהרוצח ורק אחרי כמה ימים הצליח לעבור את הירדן ולהגיע לטבריה. משלחת שיצאה הביאה לעיר את הגופות ואת רכוש המשפחה שנותר.

כתב משה דוד שו"ב בספרו "זיכרונות לבית דוד "רק מקץ שני ימים מצאו את ההרוגים בין ההרים, הרוצחים השליכו אותם שמה ויהודי טבריה הביאו אותם לקבורה. את האם והבן קברו בקבר אחד, אנכי הייתי אז בטבריה והספדתי אותם בכאב לב".

פרומה הייתה בת שישים במותה. היא הניחה שני בנים ושלוש בנות. הובאה למנוחות עם בנה אברהם בבית העלמין בטבריה, סמוך לקבריהם של בעלה חיים ובנה משה.

זכרה ופועלה של משפחת ברנשטיין מועלה בספר "הגולן", בספר "השומר" וב"ספר ה'הגנה'".

פרומה, בת היישוב הישן בצפת, אישה אמיצה ועיקשת, שניסתה להעניק ליישוב העברי אחיזה בגולן, שילמה על כך בחיי בעלה חיים ובחיי בנה אברהם.

עם רצח פרומה ובנה באה לקיצה ההתיישבות היהודית בגולן (עד אחרי מלחמת ששת הימים). ניתן לקרוא על המשפחה וההתיישבות בבלוג "סיפורי ארץ ישראל - מצבות מדברות".