תפריט נגישות

רס"ן יובל שריר ז"ל

יובל שריר
בן 34 בנפלו
בן שמחה ויוסף
נולד בבת ים
בט"ז בכסלו תשכ"ט, 7/12/1968
התגורר במודיעין
שרת בחיל רגלים
יחידה: חטמ"ר יהודה 9336
התגייס ב-19.7.1987
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ד בתמוז תשס"ב, 24/6/2002
מקום נפילה: צומת נחשון
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: חולון
הותיר: הורים, אשה - מירי ושלושה ילדים - רותם, שי ורוני, אח - עדי ואחות - אפרת

קורות חיים

יובל, בן בכור להוריו יוסף ושמחה (סיסי), נולד בבת-ים ב-ט"ז בכסלו תשכ"ט (7.12.68), ביום שבת בשעה 07:00 בבוקר שטוף שמש לאחר לילה סוער וגשום מאוד. יובל גדל בבת ים. לבית הספר נכנס לפני שהיה בן 6. הוריו חשבו להשאירו בגן לשנה נוספת וגם משום שהיה צנום וקטן במראה - לא כך חשבו הגננות, לפי האינטלגנציה שלו.

יובל למד בבית הספר היסודי "גבעתי" ובתיכון "טכנולוגי דתי" בבת ים במגמת חשמל. הוא לא אהב את המקצוע ולכן עבר לאחר שנתיים ל"משלב" ת"א כדי לסיים כתה י"ב כולל בגרות.

יובל היה ילד מאוד מסור להוריו, נוח ואחראי. מכיוון שהיה הבכור, כבר בכתה א' היה שומר על אחיו עדי ואפרת הקטנים ממנו, כאשר ההורים עבדו. הוא היה ילד שאפשר לסמוך עליו.

כתלמיד היה בינוני. היה חברותי מאוד, סימפטי, צנוע ומנומס. את התכונות האלו ידע להעביר בין חבריו בגישה הנעימה שלו. יובל לא ידע לריב ותמיד מצא את המילים הנכונות כדי לפייס בין הצדדים. אהבו אותו! החיוך שלו המיס את כולם. אפילו המורים בבית הספר לא יכלו לכעוס עליו כאשר התשובה שלו היתה החיוך. יובל אהב מאוד לקרוא עיתונים וספרים, הוא היה "תולעת ספרים". תחביבו העיקרי היה - "כדורגל". בגיל 9 נרשם לאגודת הספורט "שמשון ת"א" ועד גיוסו לצבא היה שחקן הקבוצה ואף נסע איתם פעמיים לחו"ל.

יובל התגייס לצבא ב-19.7.87 והחל בסיירת גולני, שם הצליח מאוד בגלל כוח הרצון וכוח הסבל החזקים שלו. אפילו את מסע הכומתה (כ-120 ק"מ) סיים במקום הראשון לאורך זמן. לאחר שנה וחודשיים החליט שהוא רוצה להיות עם החבר'ה וביקש העברה לרובאים. עבר קורס מ"כים, הדריך, ובהמלצת המפקדים הלך לקצונה. לפני שהלך לקצונה תיפקד כסמל מחלקה עד מועד הקורס. באותו פרק זמן צולם סרט וזאת ללא ידיעת החיילים בשם "רובאים", מטעם הטלביזיה הישראלית, על מנת לשכנע חיילים חדשים להתנדב ל"גולני", כשיובל היה אחד הכוכבים הבולטים בסרט.

ההחלטה ללכת לקורס קצינים היתה קשה, מכיון שיובל התלבט בין פיתוח קריירה של שחקן כדורגל או מסלול צבאי המחייב שירות ארוך.יובל סיים את קורס הקצינים הקרביים והייתה בו גאווה רבה על כך. בזמן שירותו הצבאי כקצין, עבר הרבה מאוד מסלולים קרביים ומגוונים, התקדם ועלה בסולם הדרגות.

תוך כדי השירות הצבאי יצא ללימודים באוניברסיטת בר-אילן וסיים תואר ראשון בתולדות עם וארץ ישראל. יובל מימש חלום, לקח חופשה של חצי שנה מהצבא ונסע לטיול תרמילים שהחל בדרום אפריקה והמשיך למזרח הרחוק. את כל המסע הזה עשה עם חברו הטוב - שי.

לאחר חזרתו מהטיול החליט להתחתן עם חברתו מירי. אותה הכיר בחוף הים שם גלש עם חבריו. לאחר החתונה גרו בבת ים, כמובן ליד ההורים. היום בו נולדה רותם, היה היום המאושר בחייו. יובל היה מאושר גם בלידת הבן - שי, "סוף סוף יהיה עם מי לדבר על כדורגל בבית הזה"... הוא היה אב למופת ולמרות שתפקידו הצבאי חייב אותו להיות הרבה מחוץ לבית, היה מעורב מאוד בחינוך הילדים, בבילוי ובמשחקים עימם וכל זמן פנוי שהיה לו, הקדיש ל"זמן איכות" למירי ולילדים. מירי ויובל החליטו לעבור לגור בעיר מודיעין לדירה גדולה עם גינה, חלום חייו של יובל.

בהמשך לתפקידיו הצבאיים נשלח ע"י מפקד הביקעה להיות נציג צה"ל בתיאום בין ירדן לבין ישראל והוותיקן בעת ביקורו של האפיפיור והיה אחראי למסלולו ולביטחונו מטעם צה"ל. לאחר מכן הועבר לבית הספר לקצינים בה"ד 1 לשמש סמג"ד והדריך שני מחזורים לגדודים קרביים. מפקדו בביה"ס לקצינים תא"ל עמוס בן אברהם שעבר לשרת בגיזרת יהודה, לקח איתו את יובל, שם שירת בתפקידו האחרון כקצין אג"מ בחברון תחת פיקודו של מח"ט חברון אל"מ דרור וינברג ז"ל (שנהרג חמישה חודשים אחרי יובל).

חייו של יובל הסתיימו בגלל תאונה מצערת. נהגו האישי נרדם ליד ההגה וגרם לתאונה שבה נפצע יובל קשה מהתהפכות הרכב. יובל נלחם על חייו במשך כשבוע ימים בביה"ח שיבא בתל השומר, אולם כוחו לא עמד לו והוא נפטר בי"ד בתמוז תשס"ב (24.6.02).

כחודש לאחר מותו של יובל נולדה בתו השלישית - "רוני-אור". יובל שהיה שותף מלא להריונה של מירי, ידע שעתידה להיוולד להם בת שלישית שתצטרף למשפחה ויחד בחרו לה את השם "רוני". מירי אכן נתנה את השם רוני והוסיפה את השם "אור".

בניית אתרים: