שגב שגבוני שושן ז"ל

קורות חיים

שגב (שגבוני) שושן, בנם של אסתר ודוד, נולד ביום ו' בשבט תשנ"ה (07.01.1995) בתל אביב. אח לנופר. בן היו לו שני אחים למחצה, עילאי וליאם.

שגב גדל במודיעין. היה ילד חברותי מאוד ואהוב. אימו תיארה אותו כ"ילד עם חיוך נצחי, לב רחב, תמיד עוזר לזולת ורגיש לאנשים הסובלים מדימוי עצמי נמוך."

הוא למד בבית הספר היסודי "אופק" שבמודיעין ומשם עלה לתיכון השש-שנתי "עירוני ב' ע"ש יצחק רבין" שבמקום.

כבר כנער התגלה כבעל כוח רצון אדיר. בגיל 14 החליט לעשות שינוי גופני והחל להתאמן ולשנות את אורח חיים שלו. בגיל 17, לאחר שעשה שינוי פיזי מהותי, זכה בתחרות אלוף הארץ בפיתוח גוף והגיע להישגים מדהימים. אימו אסתר סיפרה כי מאז הזכייה כולם במודיעין הכירו אותו ורצו לקבל ממנו הדרכה, טיפים והסברים כיצד להגיע להישגים כאלה. שגב נרתם למשימה, סייע למי שביקש ועשה הכול בהתנדבות וללא עלות.

לאחר שסיים את השירות צבאי החל לעבוד בתחום הצילום. הוא בחר לצלם מגוון תחומים: צילומי משפחות, צילום אירועים, צילום בטבע ועוד. הוא אהב לטייל בעולם לבדו ולצלם והפיק צילומים מרהיבים ושאף להצליח ולהתפתח עוד בתחום הצילום.

שגב היה אדם רגיש שתמיד עזר לחלשים. הוא ניצל את כישרונו וצילם בהתנדבות בגנים של ילדים עם מוגבלויות. "לאחר הרצח", כתבי בני המשפחה, "הגיעו אלינו סיפורים מדהימים על שגב שלנו, על כמה שהיה אדם עם נתינה אין סופית. לקוחות שלו הגיעו בהמונים לספר לנו עד כמה שהיה לא רק צלם, גם נשמה עם לב ענק."

בשנת 2023 הכיר שגב את אניטה ליסמן והם הפכו לזוג. באוקטובר 2023 עברו להתגורר יחד במודיעין והיו מאושרים מאוד.

ביום שבת לפנות בוקר, כ"ב בתשרי שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, נסעו שגב ובת זוגו אניטה, לפסטיבל המוזיקה "נובה" שבסמוך לקיבוץ רעים. שם נפגשו עם קבוצת חברים שקבעו איתם מראש. הם רקדו ונהנו עם כ-3,000 חוגגים.

לאחר שעות ספורות שבילו, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.

בבוקר זה החלה מלחמה.

במהלך מטח הטילים המוזיקה נפסקה וזמן קצר לאחר מכן החל ירי על המשתתפים. שגב ואניטה ניסו להימלט מהמקום, היא אף הספיקה לשלוח הודעה קולית לחברה על כך, אך בשעה 7:39 נרצחו בירי של מחבלי חמאס על הרכב שלהם. בתום יומיים של חיפושים ודאגה למצבו של שגב נמסרה למשפחתו הבשורה הקשה שנרצח.

המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה.

שגב (שגבוני) שושן נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים ושמונה. הוא הובא למנוחות בבית העלמין במודיעין ונטמן ליד אניטה אהובתו. הותיר אחריו הורים, אחות ושני אחים.

על מצבתו כתבו אוהביו: "שגבוני שלנו עם הלב הענק והחיוך הנצחי, הבאת אור לכולם ושמחת חיים ענקית, אמן צילום מוכשר ואהוב על כולם.

צלחת את מרוץ החיים כהרגלך בניצחון. אך מוקדם מדי. מהר מדי. השארת חלל שאף אחד לא ימלא.

את דרכך עם אניטה תמשיך לעד... אתה איתנו בלב ובנשמה תמיד."

אביו דוד כתב: "לפני ה- 7.10.2023 מי ספר את המים בכלל, מי ספר את השעות בכלל, הכול היה סטנדרטי, חיים של עבודה ושגרה, משבעה באוקטובר הכול השתנה, יום ועד יום ועוד יום והם נספרים, שעה ועוד שעה ועוד מחשבה ועוד זיכרון... כל מבט לעבר הפינה ולעבר התמונות של שגב בפינה שהכנתי לו הלב נמרח על הריצפה הלב מתרסק לגורמים... בני אהובי אוהב אותך."

ידידה מהתיכון כתבה: "הוא סיפר לי שהוא רוצה להיות צלם בחו"ל. אמרתי לו: 'אני מקווה שתעשה את זה', אבל לא, זה כבר לא יקרה. הוא אהב פיתוח גוף והקפיד על כושר ותזונה ונותן לנו טיפים לחיים בריאים יותר. הוא היה בן אדם שמח, מצחיק, חייכן ואהוב על כולם. שגב אהב מאוד את חברה שלו, וזה שהם מתו ביחד נותן קצת נחמה."

וידידה נוספת כתבה: "הכרנו בקייטנה ששנינו היינו מדריכים בה. שגב היה בן אדם מדהים, נשמה טובה וצלם הורס. לא משנה מה עברנו בחיים, הוא תמיד היה עם החיוך הכי גדול בעולם ונשמה טובה. תמיד התעניין, עטף והיה שמח. בן אדם שכל אחד בעיר אומר עליו דברים טובים. תמיד הוא היה מגן על חלשים, תמיד בעד הטוב, תמיד בעד הצדק. גם כשאני עברתי דברים קשים הוא תמך בי."

כתב חבר של שגב: "אחי, מוקיר כל שנייה שהכרתי אותך ב-15 שנים האחרונות. היו תקופות רחוקות יותר וכאלה קרובות יותר, אבל בכל שנייה הייתי גאה להגיד שאני ואתה חברים ואחים... אוהבים אותך כל כך אח יקר שלי, ואני מבטיח לנסות לשמוח את החיים כמו שהיית רוצה שנעשה.

חשוב לי להגיד לך תודה. תודה על מי שהיית, תודה על כל הפעמים שעזרת לי והצלת אותי, תודה על החותם הגדול שהשארת ובזכותך אני איפה שאני היום, תודה שהארת את החיים שלי במשך 15 שנה. השם יקום דמך, שגב שושן האהוב."

המשפחה הקימה פינת הנצחה בבית לזכרו. היא כוללת תמונות וחפצים שלו, ומזכרות משגב שמביאים מי שמבקרים בבית. הוריו עונדים שרשרת בדמותו ורבים עשו קעקוע לזכרו: לאביו קעקוע בדמותו, לאימו קעקוע עם לב, קליע והשם שגב, אחותו נופר עשתה קעקוע עם שמו, מצלמה ופרח, וחבריו קעקעו את שמו עם מצלמה.

שגב מונצח ויונצח בעוד דרכים, בהן: נערך מרוץ בו השתתפו כל החברים משפחה ועוד, חברה קונדיטורית יצרה קינוח על שמו, ניטעו שני עצים להנצחתו, אחד בקיבוץ רעים והשני ביער בן שמן. המוזיקאי קריזמו יצר שיר שנקרא "זה גורל" לזכרם של שגב ואניטה.

המשפחה מתכננת הכנסת ספר תורה לבית כנסת לעילוי נשמת שגב.

כתבה האם: "ב-7.1.24 הכנתי לו יום הולדת אחרון אצלנו בבית, כל המשפחה, שכנים וחברים קרובים ורחוקים היו. הקרנו סרטון מיום שנולד עד הסוף המר, היה מרגש ביותר. הפרחנו בלונים וכל אחד כתב על בלון הקדשה אחרונה. כל אורח הדליק נר לזכרו, וכל אורח קיבל ממני תמונה שלו איתו מהעבר, דיסקית עם תמונה של שגב, דגל ישראל בהקדשה ודגל לרכב. נמשיך להנציח אתו לעד."





: