קורות חיים
שלומי, בנם הבכור של דליה ומכלוף. נולד ביום י"ח בתמוז תשל"ט (13.7.1979) בלוד. אח לאורטל ואליאור.
משחזרת אמו: "יום שישי, שעת בוקר. קול בכי צרחני מתערבב עם קולות הצוות הרפואי בבית החולים 'אסף הרופא'. מזל טוב, בן זכר, משקלו 2.900 קילוגרם, ואני, כמו ממעמקים, שומעת ונסחפת ברגשות של אושר ועוד אושר והחלל הריק שברחמי מתמלא ברצון עז לראות אותך, לחוש אותך ולאספך אליי, בני בכורי. והמיילדת כמו שמעה את רצוני, הניחה אותך מעליי, תינוק יפה עם רעמת שיער שחורה שקישטה את ראשך וגוון עור בהיר, שהאיר את פניך."
חזרנו הביתה שהתמלא באור, הצפת אותנו באושר ובאהבה אין סופית.
לאחר שנתיים שהיית בן יחיד נולדה לך אחות ואתה ילד רך בשנים התגברת על כל מכשולי הקנאה והיית עזר כנגדה.
האושר שהבאתם לבית רק הלך והעצים ואתה ילד שלי ככל שגדלת אפיינו אותך טוב ליבך, שהווה השראה לסובבים אותך.
הזמן חולף וילדי הולך לגן "עינת" בלוד ולאחר מכן לבית ספר "מעפילים" בלוד.
את לימודיך התיכוניים בחרת לעשות בבית ספר מקצועי "אורט" במגמת תקשורת.
בכיתה י"ב בחרת לעשות את עבודת הגמר במניעת תאונות דרכים שזכית בו לשבחים מצוות המורים בבית הספר.
גיל י"ח קייצים, עלם חמודות, תמיר, חייכן וניחן בטוב לב ובחום.3 שנים שירתת בבסיס שאהבת ואהבו אותך. מפקדיך הרעיפו עליך שבחים וקומפלימנטים שאתה, העדפת בצניעותך, לוותר עליהם.
מפקדיך הפצירו בך לחתום קבע. הסכמת - 8 חודשים בלבד!!!13/07/2002 חגגנו לך יום הולדת 23, הגעת לגיל שרק מתחילים והחיים עוד לפניך.14/08/2002 אבא, אמא ואחיך נופשים באילת, בשורת האיוב מגיעה הביתה, אחותך מקבלת אותה.
שלומי, זה שמך, נהרג בתאונת דרכים.
אתה שלומי שעבודת הגמר שלך היתה על מניעת תאונות דרכים, הפכנו, להיות חלק ממנה ושלא באחריותך.
קול בכי חנוק בקע
זה לא קולך ילדי שגווע
שוב קולות מתערבבים
הפעם לא צוותים רפואיים
ובמקום מזל טוב לילדכם
הגיע הבשורה משתתפים בצערכם.
אלומת האור שזרחה כל חייך והותרת בלכתך, תלווה אותנו ברגעי כאב ושמחה.
אבא, אמא, אורטל ואליאור.