רב"ט צדוק-עובדיה מנצור (דוריב) ז"ל

קורות חיים

עובדיה, בנם-בכורם של גליה וסעדיה מיוצאי תימן, נולד ביום ט' בתשרי תשי"ב (9.10.1951) במושב אחיעזר. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר של המושב, ואת לימודי בית-הספר התיכון סיים בישיבה. כשנולד עובדיה היה תינוק יפה תואר, בעל עיניים דמויות שקדים, שחורות וגדולות, ושיער מסולסל. השכנים נהגו לומר לאמו, שעיניים אלה יביאו להם אור בבית, ובכל דבר שהילד יסתכל בו ִ תשרה ההצלחה. הכל אהבוהו ועלזו אתו, ואכן נבואתם נתקיימה. לאן שהלך ִ היה מביא טובה ומשרה שמחה סביבו. בגן הילדים התקבל באהבה, והגננת חיבבה אותו ממבט ראשון. עובדיה היה ילד השעשועים בגן, אך ידע גם לעמוד על דעתו וליזום תעלולים להנאת חבריו. בבית הוריו נהג באחריות כמו מבוגר לגבי אחיו הקטנים. הוא דאג ללבושם, הגן עליהם מפני ילדים אחרים שנטפלו אליהם, ושיחק אתם בכל שעה של פנאי.

הוא נהג נימוס ודרך ארץ בהוריו וכיבד אותם מאוד. עובדיה הצטיין בטוב לבו ובשקט הפנימי שלו ועשה ברצון את כל המוטל עליו בעזרה בבית. הוא חס על אמו, שעבדה קשה כל כך, ונטל על עצמו את עבודות השדה, החריש והקציר, העישוב והזיבול. כל זאת עשה בצנעה ובעדינות נפש. תחביביו של עובדיה היו קשורים לענף הספורט. גופו היה חסון ושופע מרץ, ובכל בוקר נהג לשחות בים או בבריכה, עוד לפני שהשכימו כל שאר אחיו. בכל יום שישי שיחק בכדורגל עם חבריו, והצטיין בהגנה. עובדיה הצטרף לתנועת הנוער "בני עקיבא", שם למד את מסורת דת אבותיו, דרשה ושינון. הוא לא נהג לדבר הרבה והכיר בכוח נוכחותו ובסמכות פסקנותו. כשבא לומר את דברו ִ בשעה שהפריד בין מתווכחים, או בשעת שיחה לימודית בבית-הספר, היו דבריו קולעים למטרה ִ והרוחות נרגעו. כשחלה אביו לא הרגישו מוריו בבית-הספר, שעובדיה עומד במעמסה כפולה ומכופלת. הוא נשא הכל בתוכו, והישגיו בלימודים לא נפגמו בשל כך. מנהל בית-ספרו זוכר אותו כנער בעל נוכחות שקטה וחזקה ובעל השפעה רבה על חבריו. עוד הוא זוכר, שלא היה צורך להזמין את הוריו לשיחה עליו ִ אף פעם אחת. עובדיה גויס לצה"ל בתחילת אוקטובר 1969. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס לטבחים, הוצב כטבח ביחידת שריון באזור הדרום. בצבא יצא לו מיד אותו המוניטין שהיה לו במושב הולדתו. הוא התחבב על החיילים ביחידתו והקדיש למלאכתו גם רבות משעות הפנאי שלו, מתוך רצון לעזור ולהיטיב עם הזולת. בעת שירותו בצבא לא הצליח להתפנות לתחביביו, אך חלם על לימוד ג'ודו וקראטה. בבואו הביתה לחופשה שאל לשלום כל מכריו ובני משפחתו, אולם למרות דאגות הפרנסה, שהכבידו עליהם מאוד, לא עלה על דעתו מעולם להחליף את השירות בישיבה ובעבודה בבית. הוא נהג לומר, שנתן את כל כולו לדאגה הלאומית של העם, ותור הבית יגיע כשיוקל הלחץ הביטחוני מעל מדינתנו.

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר הוצב ביחידת מילואים ומזמן לזמן היה נקרא לתקופות של שירות מילואים פעיל. בחיים האזרחיים התפרנס מעבודה במכונאות ועזר רבות למשפחתו. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים גויס עובדיה והוצב ליחידת המילואים שלו. ביום כ"ח בחשון תשל"ד (23.11.1973), נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, ארבע אחיות ושישה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. משפחתו הנציחה את שמו ברכישת ספר תורה.