סמ"ר אדמון אדי ששון ז"ל

קורות חיים

אדמון, בן סמיה וחביב, נולד ביום כ' בתמוז תשי"ב (13.7.1952) בראשון-לציון. הוא למד בבית-הספר היסודי "רמז", ומכיוון שהצטיין במקצועות הריאליים, המשיך את לימודיו התיכוניים בגימנסיה הריאלית בראשון לציון. סיפר עליו מחנכו, מר ברנשטיין: "צנום ורזה היה אדמון, היו לו עינים גדולות, יוקדות ופקחיות. שקט היה ומנומס מאוד. תמיד רציני, אך גם חביב וחייכני. אמנם היה חלוש בגופו, אך במה שנוגע למתמטיקה, נמנה עם האריות. הוא אהב להסביר בעיה מעניינת, להדריך את חבריו בפיתרון תרגיל מסובך, ובהפסקות בילה ליד הלוח ופתר תרגילים. חבריו אהבו אותו וכיבדו את דעותיו". לאדמון היו תחביבים רבים: הוא השתתף בחוג מתמטיקה לחובבים במכון וייצמן למדע שברחובות, היה חבר בקן התעופה המקומי, נהג לבנות דגמי דאונים וחלם להיות טייס. בשעות הפנאי נהג גם לצייר. אדמון גויס לצה"ל במחצית פברואר 1972 והוצב לחיל הקשר. את חלומו להיות טייס, לא יכול היה להגשים בשל בריאותו הלקויה. הוא ביקש להצטרף לעתודה האקדמית, אך מבוקשו לא ניתן לו. במסגרת שירותו עבר קורס למפעילי טלפרינטר ורדיו, קורס נט"ר וקורס מדריכי מקצועות חש"ן. ביחידתו עבד קשה, לעתים גם שתים-עשרה שעות ביממה, וכשהיה בא הביתה לחופשות " רק רצה לישון", כפי שמספרת אמו. במלחמת יום הכיפורים לחם עם יחידתו בחזית הדרום. ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973) נע עם יחידתו באזור פאיד, בגדה המערבית של התעלה. רכבו עלה על מוקש ואדמון נפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל, בירושלים. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אדמון שירת ביחידה תוך מסירות רבה, ומילא תפקידים אחראיים ביותר. הוא השקיע הרבה ממרצו ומיזמתו מעל ומעבר לנדרש, היה אהוד ומקובל על כל חבריו".