שלום קשתי ז"ל

קורות חיים

שלום, בן שלום ושרה, אח בכור ל-9 אחים, נולד בתימן בשנת 1939 ונקרא על שם סבו.

בשנת 1947, כשמלאו לו 8 שנים, עלה לארץ והתיישב ביחד עם משפחתו בראשון-לציון.

הוא התחנך בביה"ס הממלכתי-דתי "ישורון", ואת לימודיו המשיך בבית-הספר "אורט" ברמת-גן, שם הוא גם סיים בהצלחה במגמת נגרות.

כאשר אביו חלה, קיבל עליו שלום את תפקיד האב במשפחה. הוא פירנס ותמך חומרית ונפשית במשפחתו. אמו אף מספרת שעל טיולי בית הספר ויתר שלום כדי לחסוך בכסף.

הוא היה מקורב מאוד לאימו, שילדה אותו בגיל 18, ועד היום אינה משלימה עם אובדנו.

שלום גוייס לצה"ל בשנת 1957 ושירת תחילה בחיל הים כ-10 שנים. לאחר מכן עבר לחיל השריון ושם שירת ביחידת נ.מ (נגד מטוסים) במשך כ-20 שנה.

בצבא הוא היה נהג תובלה ועבר קורס לנהיגה בטנק.מפאת מצב משפחתו הכלכלי ניתנה לו האפשרות להשתחרר מהצבא, אך הוא סירב ושירת את הצבא במשך 30 שנה, שרות מלא.באותה תקופה המשיך שלום לפרנס את משפחתו. הוא היה מביא להם ארגזים מלאים בענבים ובסברס וחבילות של סוכריות.



שלום היה מביא לביתו חברים רבים, אותם קיבל בסבר פנים יפות.

לאמו בנה ארונות מטבח ובחצר הבית בנה צריף לסבתו.

שלום מאוד אהב בעלי-חיים, היו לו כלבים, ברבורים ויונים. הוא בנה על הגג של בית הוריו שובך יונים ובבית אישתו היו לו שני כלבים. זמן קצר לאחר שנפטר שלום מת אחד הכלבים מצער.

בשנת 1961 נשא שלום את מזל לאישה. הם הביאו לעולם את חננאל, מלכיאל וורד. שלום המשיך לתמוך ולפרנס את הוריו ואחיו כפי שנהג לפני נישואיו.

בשנת 1970 קנה שלום חדר לאחיו בכדי שכאשר יתחתן אחד האחים בעתיד יהיה לו מקום מגורים זמני, עד שיסתדר מצבו.

שלום התפרנס כנגר בסולל בונה, עשה שתי משמרות ביום.

במלחמת יום הכיפורים, ב-17.10.1973, נפצע שלום בעת חציית תעלת סואץ, מהפצצה של שלושה מיגים. צוות חילוץ הוציא אותו מהתעלה כאשר היה פצוע קשה ברגלו הימנית.

שלום הובא לבית החולים "איכילוב" ושהה שם במשך ארבעה ימים ללא הכרה וללא ידיעת המשפחה על כך.שלום היה מאושפז במשך כ-5 חודשים ומשפחתו וחבריו באו לבקרו מדי יום ביומו.

לאחר שהייתו בבית החולים איכילוב הועבר לבית לוינשטיין לתקופה של חצי שנה לצורך שיקום.בזמן שהייתו בבית לוינשטיין גילה שלום שיש לו ידי אומן שירש מאימו.

הוא יצר דברי אומנות נפלאים וכתב מזוזות ומגילות כתחביב.

כתוצאה מפציעתו קוצרה רגלו ב-16 סנטימטר והוא לא יכל להזיזה.

שלום לא קיבל את העובדה שהוא מוגבל ברגלו, אך לא רצה שירחמו עליו והסתיר את סבלו מאחרים.

למרות פציעתו המשיך שלום לפרנס את משפחתו ושימש כחובש בסולל בונה.