תפריט נגישות

טוראי יצחק איציק גולדנברג ז"ל

יצחק גולדנברג
בן 19 בנפלו
בן אסתר וליאו
נולד בירושלים
בג' בניסן תש"י, 21/3/1950
שרת בחטיבת הצנחנים
יחידה: גד' 890
נפל בפעילות מבצעית
בב' באייר תשכ"ט, 20/4/1969
במלחמת ההתשה
מקום נפילה: בקעת הירדן
באזור בקעת הירדן
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ד, חלקה: 3, שורה: 6, קבר: 1.

קורות חיים

בן ליאו ואסתר. נולד ביום ג' בניסן תש"י, 21.3.1950, בירושלים. כאשר הגיע יצחק לגיל הלימודים למד בבית הספר היסודי על שם אגרון ואחרי שסיים את לימודיו התיכוניים בגמנסיה "כרמיה". הוא השתייך לתנועת הנוער "הצופים" בירושלים והיה אחד ממייסדי השבט "היובל" בקריתהיובל, אשר הוריו היו ממתיישביה הראשונים: על אף גילו הצעיר נעשה לראש השבט.

יצחק היה ספורטאי, גם בבית הספר היסודי וגם בתיכון, אבל מימיו לא השתייך לאירגוני ספורט. תחביבים מיוחדים לא היו לו ואת רוב שעות הפנאי שלו הקדיש לעבודה חינוכית בתנועת "הצופים", ובייחוד בשעה שהיה ראש השבט ומרכזו. דמותו החיונית, אישיותו התוססת וכל מה שעשה למען חניכיו בשבט משכו מספר רב של חניכים. יצחק ידע להלהיב ולדרבן אותם על ידי הדוגמא האישית שלו. הוא היה משתף פעולה עמהם בצביעת הצריף, בסיודו ובניקויו, בהכנת "קומזיצים" וכן בכל פעולה ופעולה גם מחוץ לצריף.

יצחק היה מוכן להתמסר כל-כולו כמרכז פעולות שירות לכלל, כגון אקי"ם, איל"ן והעיוורים, בתי-חולים, עזרה לילדי עניים ונפגעי הרעש בתורכיה, ויחד עם חברי השבט השתתף במפעלים אלה בכל נפשו ובכל מאודו. דמותו היתה לא דמות של מדריך המנסה להסביר לחניכיו כי מעשה זה או אחר יש בו משהו חינוכי או מוסרי או מתכונות "הצופה", אלא כאחד מתוך החבורה המראה ומקיים בעצמו לקראת מה שביקש לחנך את חברי השבט. כל זאת היה עושה במבט שובבני ובחיוך עליז.

בקוצר רוח חיכה ליום גיוסו: תחילה רצה להיות דווקא בקומנדו ימי או לשרת צוללת ולאחר השחרור מן הצבא שאף ללמוד משפטים. אל הקומנדו הימי לא צורף ואף לא לצוות צוללת, אלא לצנחנים ובכך היה גאה. זה היה המשך טבעי לחינוכו בתנועה ובהתאם לאופיו השופע מרץ ונכונות. אבל ביום ב' באייר תשכ"ט 20.4.1969 נפל בבקעת הירדן ליד אום-צוץ בהיתקלות עם חבלני האויב. הובא למנוחת עולמים בבית הקרבות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.

מפקד הפלוגה כתב במכתב תנחומיו להורי יצחק בין השאר את הדברים האלה: "איציק מצטייר בזכרוני בדמותו השקטה כשהחיוך אינו מש מפניו גם בשעות הקשות שפקדוהו. בתוך תוכו היה חבר נאמן לסובבים אותו, ולנו, המפקדים, היה חייל ממושמע, בעל רצון ויכולת שהיינו רוצים ששאר חיילינו יתברכו בתכונות אלה... נחמתכם וגאוותכם תהי על הבן שנפל על מזבח הגנת המולדת והעם".

ביום כ"ב באייר תש"ל 28.5.1970 נערך טכס חנוכת חדר עיון וספרייה על שמו ולזכרו, בצריף "הצופים" בקרית היובל, ליד ביה"ס אגרון.

בניית אתרים: