רס"ן אייל גלר ז"ל

קורות חיים

אייל נולד ב - א' בתשרי תשכ"ג 19.9.1963 בגבעתיים.

בן בכור להורים רותי ואברהם אח לרן ולשרון.

בהיותו בן 7 עברה המשפחה להתגורר ברמת גן.

אייל למד בביה"ס היסודי "עתיד", וכבר בצעירותו התגלה כתלמיד בעל יכולות לימוד גבוהות, חוש טכני מפותח, בצד חוש הומור רב. יחד עם חברו, טל, עסקו ב"פרוייקטים נסיונים" ולא פעם נשמעו מחדרו קולות נפץ. את כושרו הטכני ואהבתו לנושאי הטיסה הביא אייל למימוש בגדנ"ע אויר בבניית טיסנים.

את לימודי התיכון סיים אייל במגמת חשמל ואלקטרוניקה בבית הספר "אורט" רמת גן, כתלמיד מצטיין.

אייל התחנך בתנועת הנוער השומר הצעיר, במסגרתה הצטרף לגרעין "בראשית".

את מחצית השנה הראשונה בילה במסגרת הגרעין בקיבוץ "סאסא", שם למד להכיר ולאהוב את חיי הקיבוץ, תקופה זו הוזכרה על ידו לא אחת, כתקופה בעלת הזכרונות היפים ביותר מנעוריו. בשנת 1982 התנדב אייל לקורס טייס, סיים את הקורס במגמת מסוקים ביולי 84. תחילת דרכו בחיל האוויר עשה אייל בטייסת 123, שם פגש לראשונה את אשתו לעתיד, אורלי. בהמשך לאחר הפגנת רמת טיסה ומילוי תפקיד טובים מאוד הוסב למסוק מתקדם היסעור. את ההסבה ביצע בטייסת 118 שם גם הוצב להמשך שרותו.

בשנת 1988 נשא אייל את אורלי לאשה ויחד עברו להתגורר בבסיס תל נוף. שנה לאחר מכן החל לשרת כקצין מדור מסוקים באמל"ח. לאחר עזיבה מוקדמת של מפקדו, קודם בצורה לא רגילה מפאת גילו הצעיר, לתפקיד ראש מדור.

במסגרת תפקידו באמל"ח היה ממייסדי ומובילי פרוייקט יסעור 2000.

בשנת 1991 החל בלימודי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטת תל אביב.

באותה שנה נולדה בתו דניאל. לאחר 3 שנים נולד בנו יהונתן.

על אהבתו הרבה למשפחתו ניתן היה ללמוד מהדרך בה נהג לדבר עליהם תכופות.

את לימודיו סיים אייל בהצטיינות בשנת 1995 (תעודה אותה לא זכה לקבל בחייו).

בסיום לימודיו החל בתפקיד ראש מדור מסוקים ותובלה במחלקת קצינים, תפקיד אותו אהב. לאורך 6 שנות שרותו הצבאי היה אייל מעמודי הטווח בכל הקשור לארגון ותכנון ארועים ומסיבות טיסתיות ובסיסיות. תמיד עם חיוך, תמיד חידות ובדיחות, לא כועס, תמיד צוחק ומצחיק, תמיד יודע להביע דיעה ולגלות הבנה ובקיאות בכל נושא שבעולם. וכך גם נזכור ונאהב אותו לעד.

בי"א בניסן תשנ"ו 31.3.1996 במהלך טיסת אימונים, מס' שניות לאחר ההמראה התרסק המסוק על צלע הר במדבר יהודה מסיבה לא ברורה. אייל ניספה יחד עם עוד שישה חיילים.

מותו הותיר חלל גדול במשפחתו, בקרב חבריו ובטייסת.