קורות חיים
אדוארד (אדי), בן שרה ויצחק, נולד ביום ח' בשבט תשי"ב (4.2.1952) בירושלים. הוא למד בבית-הספר היסודי "מגינים" בחולון, ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר "אורט" במגמה לאלקטרוניקה. הוא היה תלמיד חרוץ, שקדן ויסודי. מוריו העריכו מאוד את כשרונותיו ואת כושרו, ופעם אף זכה בפרס כספי על הצטיינותו בלימודים. הוא היה טיפוס חושב ומעמיק והדבר התבטא גם בתחביביו - קריאה וציור. מציוריו הרבים לא נותר, למרבה הצער, אפילו אחד. הוא היה אדם חברותי ואהב לעזור לזולת. איש מצפון היה, אדם ישר, נאמן ומסור למשפחתו. בזכות תכונותיו אלה היה אהוד על חבריו ואהוב על משפחתו.
אדוארד גויס לצה"ל בשלהי נובמבר 1970 והוצב לחיל-השריון. הוריו הפצירו בו שישתדל לעסוק בעת השירות במקצועו - אלקטרוניקה, אך הוא סירב באומרו: "אם כל אחד יעסוק בצבא במקצועו האזרחי, מי יהיה חייל מן השורה?"
לאחר הטירונות השתלם בקורס לתותחני-טנקים וסיימו בציון גבוה (85). הוא רצה להיות קצין, אך כיוון שהיה עליו להצטרף לצבא-הקבע בשל כך, נמנע מכך, שכן ביקש להמשיך בלימודים ולבנות את עתידו. הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו, וגם בתקופת שירותו הצבאי הצטיין באותן תכונות שחיבבוהו על כל מי שבא במגע עמו - חברים ומפקדים כאחד. הוא זכה ב"אות השירות המבצעי".
אדוארד תכנן להקים, לאחר סיום שירותו הסדיר, יחד עם חבריו, בית-חרושת למוצרי אלקטרוניקה, אך לא זכה לכך.
במלחמת יום-הכיפורים לחם אדי בחזית רמת-הגולן, בקרבות הבלימה נגד הסורים וביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), בשעות אחר-הצהריים, נפגע הטנק שלו בתל א-שמס ועלה באש והוא נהרג במקום. תחילה נחשב לנעדר, אך לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול.
השאיר אחריו אב, אם, שני אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.