סמ"ר עוז צמח ז"ל

עוז צמח

אני יושבת כאן וכותבת לך. עליך בעצם.
אני חושבת על איך הצלחתי להתחבר לבן אדם ולאישיות שלו כל כך חזק אחרי שראיתי אותו רק ארבע פעמים.
נכנסת לי לראש עם המדים והחצי חיוך, שלא הבנתי מה הוא אומר אבל הוא בעצם אומר הכול.
אתה צריך להיות גאה בעצמך, גרמת לי ואני בטוחה שגם לעוד הרבה אנשים להעריץ אותך ואת הדרך שלך.
רק דבר אחד אני לא מבינה, כשאלוהים לקח אותך אליו הוא לא חשב על זה שאנחנו רוצים אותך פה, לידנו?
הוא זוכה לראות אותך שם למעלה בעוד אנחנו מסתכלים עליך כאן בתמונות. תמונות בלי רגש ובלי מענה. יושבים ומסתכלים על תמונותיך בעיניים גדולות ועצובות, בלי מילים, לא רוצים לדבר, רק לראות את החצי חיוך הבלתי נשכח שלך.
החיים נקטעו לך בגיל 20 , כל חבריך כבר עברו את הגיל הזה ועברו עשור , אבל אתה נשאר בגיל הזה כבר 13 שנה ותישאר בו לנצח, ילד.
אני מקווה שאתה צופה מלמעלה על מה שהולך כאן ואתה מרוצה, בלעדיך כנראה מאות נפשות צעירות היו שם למעלה איתך. שירתת בצה"ל, התגוררת בחו"ל, זה ראוי להערצה, אתה ראוי להערצה.
מעניין אותי אילו הזמן היה חוזר לאחור והיית יודע את התוצאות של היום הארור הזה, מה היית עושה- אותו הדבר ונהרג כגיבור, או חוזר ונותן לנו ליהנות ממך עוד. את התשובה לזה כנראה לא אדע לעולם. לפני שאני מסכמת את המכתב הזה, אגיד לך שאני מלאת גאווה לך ולצוות שלך, הגנת עלינו בשביל שנוכל לישון בשקט בארצנו. מבטיחה לך שאעביר את הסיפור הזה שלך לנכדיי, שכל ילד יידע איזה גיבור היה כאן.

ממני,
כרמל גלר
אחיינית של דוד בניה ז"ל