ב ו' באב תשל"ט, בין הערביים, הגיח יאיר לאוויר העולם, להוריו מנחם ועדינה, ולאחיו הבכור, צחי.
כשהיה יאיר בן 8 חדשים, עבר עם משפחתו לגור בנוה צוף שבשומרון. שם, בין הרי ירושלים, בנוף מרהיב עין, בישוב שאהב בכל מאודו, צמח, גדל והתחנך, ובו נולדו אחיו יואב ואחותו יעל.
שם ספג את אהבתו לארצו מולדתו. שם גם גיבש את השקפת עולמו.
יאיר למד עד כתה ו' בנוה צוף, ובכתה ז', חטיבת הביניים, עבר עם החברים ללמוד ב"קריית יעקב הרצוג" בכפר סבא. שם פגש חברים חדשים שבמשך השנים הפכו לידידים כשביחד באותו מסלול הם מתקדמים, במכינה בכפר סבא את הלימודים בכתה ט' מסיימים,
ובמדרשיית "נֹעם" בפרדס חנה ממשיכים, את הביחד מאוד מטפחים: מטיילים, ולזולת עוזרים, ובמעשי קונדסות לא חוסכים, בקיצור, עושים חיים של מדרשיסטים מצויים, שאחרי שנים עוד מדוברים ומסופרים !!
את שירותו הצבאי החליט יאיר לעבור במסגרת ישיבת ההסדר "הגולן" שבחיספין. מסגרת, שדרכה הגיע לחטיבת "גבעתי", ובה סיים את מסלול הלוחם. לאחר מכן חזר יאיר לישיבה לכמה חודשים, עד ליציאתו לקורס קצינים, שאותו סיים בחודש אדר תשס"א.
יאיר שאף לחזור ולשרת בחי"ר אחרי הקורס, אך כשהתוכניות שונו, והוא שובץ בגדוד קשר ללוחמה אלקטרונית, רוחו לא נפלה, וכשהוסברה לו המטרה,
הוא קבל זאת בהבנה, עם האמונה החזקה שבו היתה, הוא האמין שדברים לא סתם קורים, אלא משמיים כולם מכוונים, ואם אותם באהבה מקבלים, בדרך כלל לא מתייאשים, ואז לבסוף אל המטרה להגיע מצליחים,
ואכן ליאיר היו תכניות רבות, תכניות, שצעד אחר צעד אל המטרות מקדמות, אך הן כולן באחת נגדעות, ביום ששי, ערש"ק פרשת בהר- בחוקותי, כ"ה באייר תשס"א עם הריגתו הי"ד בידי מחבלים בני עוולה.
יאיר נהרג בדרך לישוב שאותו מאד אהב, ובו גדל וחי מתוך בטחון ואמונה במצוות ישוב ארץ ישראל.
אהבתו של יאיר למולדתו באה לידי ביטוי בטיוליו הרבים בשבילי הארץ הקסומים, הוא הכיר כמעט את כל הכבישים, המסלולים, הוואדיות והנחלים, ולכן הטיולים עם החברים היו הנאה אמיתית.
יאיר היה דמות מרשימה גבה קומה ובעל עוצמה ובכל אלה אף פעם לא השתמש לרעה, כי באופיו הוא ניחן בטוב לב ואנושיות מרובה, עדינות נפש וחביבות אותו אפיינה ולכן השהייה במחיצתו היתה חוויה.
זכרו של יאיר אותנו תמיד ילווה ויאיר !!