אלבום תמונות
בס"ד
דברים שנאמרו ע"י סבא דב שיש לזכרו של סגן יאיר נבנצאל הי"ד בכנס שנערך בישיבת הגולן, בשבת, פרשת אז ישיר משה, תשס"ב
נתבקשתי ע"י אביו של יאיר לדבר בערב זה, ובחרתי לדבר על נושא אמונה ובטחון בה' בעת הזאת.
בפרשת השבוע, פרשת "בשלח", נאמר: ויקח משה את עצמות יוסף עמו, כי השבע השביע את בני ישראל לאמור פקד יפקד אלוקים אתכם ועליתם את עצמותי מזה אתכם. נשאלת השאלה, מדוע עניין העלאת עצמות יוסף מובא בפרשת "בשלח", כאשר בני ישראל יצאו כבר ממצרים, ולא בפרשת "בא", העוסקת ביציאת בני ישראל ממצרים.
המפרשים אומרים שהנושא מובא כאן כדי לטעת בעם ישראל, שיצא משעבוד לגאולה את מידת האמונה והביטחון בקב"ה, באשר יוסף מסמל את האמונה והביטחון בה', כי יוסף, שחי כמה מאות שנים לפני כן, והיה בנכר, היה לו את הביטחון בבורא עולם, שיוציא את בני ישראל בשלום ממצרים אל הארץ היעודה.
כאשר אמר פקד יפקוד אלוקים אתכם וכו'. על אחת כמה וכמה על העם שחי וקיים ממש בזמן יציאת מצרים להיות חדור באמונה בבורא העולמים, ואל להם לחשוש ולפחד מפרעה ועמו הרודפים, ומההסגר שעליהם כאשר נמצאו בין המצרים לים, ודווקא בשעה זו שהיו במיצר נזקקו לחיזוק באמונה ובביטחון. על כן מובא עניין העלאת עצמות יוסף לאחר שיצאו ממצרים.
אנו נמצאים בתקופה קשה. יש פגועים ויש נפגעים; מופעלים עלינו לחצים כבדים ע"י אומות העולם; ויש בינינו המגיעים עקב המצב לידי יאוש, אבל מי שחדור אמונה ובטחון בה' ומאמין שאין דבר נעשה למטה, כגדול וכקטון, בלי שזה יכוון מלמעלה רצון ההשגחה העליונה, יהיה לו הרבה יותר קל להתמודד עם המצב.
והדבר יפה לא רק בנושא ביטחון אלא גם בחייו הפרטיים של האדם. ולא רק זה, אלא מי שלא מאמין בכך, שכל מה שנעשה הוא רצון ה', הרי זה גובל בכפירה;
ולצורך עניין זה, אחזור לפרשת "ויחי", לברכות שיעקב ברך את בניו. בברכת יששכר נאמר: וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעימה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד. מפרש רש"י: ראה לחלקו של ישכר ארץ מבורכה וטובה להוציא פירות. ויט שכמו לסבול -עול תורה. ויהי לכל אחיו למס עובד - לפסוק להם הוראות של תורה. כלומר יעקב ברך את יששכר, שיהיה מסודר מבחינה כלכלית, ויוכל לשבת וללמוד תורה.
לכאורה, רש"י זה תמוה. הרי אנו יודעים את העסקה שנעשתה בין זבולון ויששכר, ולפי פירוש רש"י, למה נזקק יששכר לעיסקא עם זבולון הרי היה לו די, ולא רק זה, אלא בכל מקום שהשבטים מוזכרים בתורה, מובא יששכר לפני זבולון, וכאן בברכת יעקב, הוא ברך את זבולון לפני יששכר. מפרש הרד"ק שסדר זה שיעקב בירך את יוסף הוא מבחינת "אם אין קמח", שזה זבולון - "אין תורה" , שזה יששכר, וזה שוב סותר את דברי רש"י.
בספר "פניני נפש" על התורה, מובא עוד פירוש על פסוק זה, והוא קרוב לנושא שאנו עוסקים בו, והוא אומר שחלקת יששכר הייתה פחות טובה משל אחיו, "והארץ כי נעימה" הכוונה היא לחלקות אחיו. כלומר, שחלקות אחיו טובות משלו, אם כן, במה יעקב ברך את יששכר?. יעקב חשש שיששכר יקנא באחיו, ויעקב ידע, כמו שחז"ל יודעים, שקנאה מביאה לידי כפירה. כי מדוע יש לשכן שלך יותר ולך פחות? כי זהו רצון ה'. שאם ה' היה רוצה, היה נותן לך יותר ולו פחות, ואם אתה מקנא, ולא מאמין שזהו רצון הקב"ה, הרי אתה כופר. על כן יעקב ברך את יששכר, בין השאר, שלא יקנא באחיו.
לא באתי להטיף מוסר, אלא אנו התכנסנו לזכרו של יאיר הי"ד, שהיה ירא ה', חדור אמונה ובטחון, ואני בטוח, שרצונו בעולם האמת, שאשוחח הערב בנושא זה.
אסיים בדבריו של הרב סולובייצ'יק, בספרו: "דברי הגות והערכה" העוסק בשואה, האומר, שאנו רגילים לשאול: "למה?". ועלנו לשאול, לא "למה?" אלא "מה?". כלומר: מה ה' רוצה? ה' רוצה ומצפה מאתנו למשהוא, אבל אנו לא יודעים מה! טוב יעשה כל אחד אם ישאל: "מה?"