סמ"ר בועז מזר ז"ל

ניחוחי סתיו

עלה ריח סתיו באפי
ניחוח השלכת שכרני בהדרו
הדרכים המתאבכות
וריחות שלהי הקיץ
הגווע
מתרדמת שאננות ושלוה הקיצוני.
כמו לחשו בשורה באזני האטומה
האירו את עיני אחוזות הסומא
מה לך, כי תשבי שקטה
שאננה
בוטחת באין מחריד.
ימי חג מועד קרבים ובאים
לא תדעי מה צופנים בחובם אלו הימים
ימי דין וחשבון ימים נוראים.
אויה אלי, ימי חג ומועד באו עלי
ובשורת איוב הביאו עמם.
ציפורי הזכה, הענוגה, עזבתני
קני נטשה, הותירה אותי
מלאת געגועים וערגה.
לא לצמיתות, שחה היא לי,
רק אמלא שליחותי, אחזור אליך אימי הורתי
ציפור נפשי עפה לה אלי מרום
פרשה כנפיה, לא שבה אל חיקי וקיני
עד הלום.
שוב לא אשכר מניחוחי סתיו
שוב לא יעירוני מתרדמת חום ושרב
עיני פקוחה, אזני כרויה
לשמוע קול ציפור בציוצה
קול בת כנף במעופה.
מתאוה להאזין מענה פיה ותשובתה
לשאלתי, בקשתי הנדושה
הראית ציפור יפה, הדורה?
ציפור ענוגה, יקרה?
העלה באזניך קול ציוצה
משק כנפיה
הגידי נא ציפור?!
הנכון, כי בין ציפורי גן העדן תשכון ציפורי?
בלאט תרחף מעל לראשי, לעולם לא תניח כף רגלה בקיני ותשב.
הו מי יתנני אבר, אעופה לראות ציפורי היפה
ותרפא נפשי הפצועה, הלאה והעיפה.

אמא