קורות חיים
בועז מזר
בן 20 בנופלו
בועז עלם חמודות אציל נפש
עלם נאה שחום עור, עיניים גדולות ונבונות וחיוך תמידי על שפתיו, החושף שורה של שיניים צחורות ושתי גומות חן בלחייו.
יליד ירושלים למד בביה"ס היסודי יפה- "נוף" שבשכונת בית-הכרם בירושלים. את לימודי ביה"ס התיכון עשה בגימנסיה העברית.
עוד בילדותו המוקדמת התגלה בועז כנבון ומוכשר מאד, יחד עם זאת צנוע וביישן, בעל מזג נוח, רגוע ומרגיע.
בועז הצטיין באהבת האדם כאדם, חברות אמת, עזרה לזולת מבלי לצפות לשום תמורה. לצד אהבת בעלי החיים והגנה עליהם.
בועז אהב את הוריו ומשפחתו והיה קשור אליהם בכל נימי נפשו כל אלה העידו על טוב ליבו, ורגישותו הגדולה לכל נפש חיה. במיוחד בלטה בו תכונת האופטימיות והחשיבה החיובית, עם מבט קדימה, רחק מלעסוק בקטנות ויכוחים ודיבורי סרק. יחד עם זאת ידע להקשיב ולכבד דעותיהם של אחרים אף אם לא עלו בקנה אחד עם דיעותיו.
בועז הצטיין בדבקות במטרה ובביצוע כל משימה על הצד הטוב ביותר. מתוך מוטיבציה ורצון עז להגיע ולהשיג השיגים מכובדים מאוד כפי שציינו זאת מוריו ומחנכיו, עוד בהיותו ילד כי הוא נועד להגיע "לגדולות".
בועז התגייס לצה"ל בחודש אוגוסט 1984, ואין זה מקרי כי בחר ביחידה קרבית ולא התפשר על שירות צבאי ותפקידים, שהדרישות בהן אינן מירביות. לכן, ללא כל התלבטות בחר ב"גבעתי".
בועז אהב את שירותו הצבאי והיה גאה ביחידתו ובמשימותיה למרות הקשיים והלחצים שהיו כרוכים בשירות בה, מעולם לא התלונן ולא רטן, ביצע כל משימה ופעולה ולו הקשה ביותר, תוך נכונות, מסירות, ואהבה, כשחיוך רחב נסוך על פניו באופטימיות, ומצא תמיד על מה לצחוק, מה שנתן לחבריו את הכח והמוטיבציה להמשיך ולסיים את המשימה בהצלחה.
בועז יצא לבצע פעילות מבצעית, עם מחלקת הסיור בלבנון ב-12.10.1986 - ערב יום כיפור - ט' בתשרי תשמ"ז עלה על ג'יפ סיור יחד עם שניים מחבריו ליחידה תוך שהוא מחייך את חיוכו המוכר, אך גם האחרון, כי ממשימה זו בועז לא שב.
בועז נפל בעת ביצוע המשימה, כאשר הג'יפ שבו נסע, התהפך בדרכו לאחד המוצבים בלב רצועת הביטחון שבלבנון. בועז היה המאבטח של הג'יפ, וישב מאחור. על כן פגיעתו היתה קשה, וכך קופחו חייו.
מותו נחת כמהלומה קשה על הוריו, אחותו שני אחיו ומשפחתו, כמו גם על כל חבריו ומכריו שהתקשו להאמין שנקטף מאיתנו, עלם חמודות אציל נפש.
תכונותיו ומעלותיו הטובות, טוב ליבו, תמימותו, נועם הליכותיו, מסירותו ואהבתו, לכל נפש חיה. ומעל הכל החיוך הנצחי, יישמרו עמנו לעד, כאוצר יקר שהותיר אחריו.
יהי זכרו נצור וברוך לעד