סמ"ר בועז מזר ז"ל

אני בלבנון שומר בעמדת שמירה ופתאום מגיעים שני ג'יפים של הסיור, וכמובן מי שיורד ראשון לחפש את החברים שלו, זה בועז, הוא הראשון שמגיע לעמדה...
בועז: "אהלן אלי, מה ענינים"
וכמובן החיבוק המוכר של בועז.
אני: "מה עניינים בועז, מה המצב?"
בועז: "אתה רואה, סוחבים עוד 9 חודשים."
בועז ממשיך בשאלה אליי, "תגיד לי מה עם החברה שלך?"
אני: "בועז תשמע, אני אתן לך מספר טלפון ותתקשר אליה ותברר מה ענינים." נתתי לבועז את מספר הטלפון ובקשתי שימסור ד"ש בבית שלי ושל חברתי.
נפרדנו לשלום, בועז נפרד מעוד כמה חברים ובדילוג דלג על הג'יפ הפתוח, חבש את הקסדה, כל החבר'ה ניפנפו לשלום, והחבר'ה של הסיור השיבו.
בועז חייך חיוך שובב. כך נפרדנו. מאז לא ראיתי אותו שוב.
בועז! אותך נזכור תמיד זכרונך חקוק אצלנו לנצח.

אלי אבן מוחא
מסייעת 432, מרגמות