מוני
בבואי לכתוב שורות אלו צפה ועולה לנגד עיני כל דרך חייך, אשר לדאבון לב כולנו, קצרה היתה. זכרוני יום לידתך, השעה היתה עשר בבוקר כאשר אבינו בישר לי בשורת לידתך, ילד הייתי ולא תפסתי משמעות לידתו של אדם חדש לעולם, ואח - בשר מבשרי, דם מדמי, לעצמי.
ימי ילדותך חלפו כשל כל ילד עם כל השמחות, הצרות והחוכמות, אך זכרוני ולא לתפאר המליצה הלבד, כי מאז ומתמיד מוכשר היית ותמיד שאפת לטוב ולמושלם ביותר. סיימת לימודיך בביה"ס היסודי במושבה והמשכת ב"כפר הנוער הדסים" ואחר כך בתיכון האזורי, אך לא אלו היו לימודיך. מגיל צעיר מאוד התבלטה בך התכונה הדומיננטית אשר הכתיבה את צורת חייך והתנהגותך והשאירה רישומה העמוק בזכרוני, הממאן לשכוח.
אינדיוידואל היית ואהבת ללמוד ולהתפתח בדרכך שלך, ואכן היית אוצר בלום של ידיעות שנרכשו בכוחות עצמיים תוך קריאה מרובה, מחשבה וחיפוש אחר פתרונות מקוריים. בכל אשר שלחת ידך, חיל עשית. השארת לנו צילומים אמנותיים ומקוריים מהתקופה בה עסקת בצילום, נשארו מספר עבודות יד ורישומים מהרגעים בהם שלחת ידך באמנות פלסטית, אוסף התקליטים העצום מעיד על גישתך למוסיקה ועוד כהנה וכהנה.
כאשר הגיעה שעתך למלא חובתך למדינה ולשרת בצה"ל, פעלת באותה רוח, הצטרפת לגרעין נח"ל מתוך רצון ושאיפה ללמוד ולהכיר צורת חיים חדשה, אשר לא היתה נהירה לך, חיי קיבוץ ושיתוף. אין ספק כי בגרעין מצאת מקומך, ובחוברת זו בכתבי חבריך מאותה התקופה, שזורים קשרי הידידיות והחיבה אשר זרעתך סביבך.
מוני, היית אדם בכל המשמעות המלאה של מילה זו, יכולת לתרום עוד רבות, בדרכך שלך לעצמך, למשפחה ולסובבים אותך, ולמרות גילך הצעיר נמנו בך תכונות אשר אנו הקרובים אליך לא תמיד עמדנו עליהן. אכן, היית אדם, אך הגורל, ברוב תעתועיו רצה אחרת.
עתה, כשנה לאחר לכתך מאתנו, עדיין איני יכול להשתחרר מההרגשה, כי לא תמיד פעלתי כראוי למענך, וכי לא עמדתי על דרכך המיוחדת ועל אופיך השונה, אך הנכון והצודק תמיד. ועל כך את סליחתך ומחילתך אבקש.
אחיך זוהר