רס"ן אברהם עמרני ז"ל

קורות חיים

בן בכור של רחל ועמרני. אברהם נולד בצנעא שבתימן בשנת תרצ"ז (1937). בשנת 1949 עלתה המשפחה ארצה במבצע "מרבד הקסמים".

אברהם התגייס לצה"ל בגיל שבע-עשרה. בשירות סדיר השתתף במלחמת סיני ב-1956, הוא המשיך לשירות קבע ובמסגרתו השתתף במלחמת ששת הימים ב-1967.

סיפורו של אברהם נכתב על ידי ילדיו בצורת שיר:

"כשאבא שלי התגייס לצה״ל, רק בן שבע-עשרה ויתום מאב, על שערו המתולתל יישר את הכומתה, ונשבע להגן על המדינה.

כשבמדיו רק שני פסים אחז הוא בידי אמי, ונשבע הוא לה, לנצח אשמרך, לעולם לא אשכחך, 'תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרך'.

בעשור למדינה, נולדה לאבי בתו הבכורה, ולאחר מלחמת ההתשה, נולדה בתו השנייה, השלישית נולדה, בין הפסקת אש להפוגה.

המשפחה והמדינה גדלה, ואבא נלחם לספק את מחסורה, ביום שמירת הגבולות, ודאגה לדמוגרפיה בלילות.

אבא המשיך לעלות בסולם הדרגות, ולאחר רצף בנות, נולד סוף סוף בן זכר ראשון.

כשנה לאחר מכן פרצה מלחמת ששת הימים, אבא שלי היה הקשר של חטיבת הצנחנים, יחדיו פרצו אל הכותל המערבי".

לאחר מלחמת ששת הימים נפגע אברהם בריאותיו כתוצאה משאיפת חומר כימי במסגרת הדרכות לחיילי יחידתו. על אף נכותו הוא המשיך לשרת בקבע עד שנת 1972.

מאז, במשך שנים עבר טיפולים וניתוחים לטיפול בפגיעתו, ולמרות הסבל הרב המשיך לטפל במסירות במשפחתו עד ליום מותו.

כתב בנו הצעיר: "מעט לפני שנולדתי, נפגע אבי משאיפת גז בזמן שהדריך לוחמים צעירים. אבא נאלץ לעבור סידרת טיפולים, וחלק מאונתו נשארה על שולחן הניתוחים.

אך כשהוא עדיין חיוור וחלש, נולדתי אני בנו השני, אזר הוא כוח אותי להרים, חיבק אותי ונשבע, להמשיך להגן על המשפחה והמדינה".

אברהם נפטר ביום כ"ט בשבט תשע"ב (22.2.2012). "בעת מילוי תפקידו בצה"ל נפגע בריאותיו ומאז עמד בגבורה בייסורי מחלתו במשך שנים", כתבו בני המשפחה. בן שבעים וחמש במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין במודיעין. הותיר אחריו אישה וחמישה ילדים, נכדים ואחים.

על מצבתו של אברהם כתבו אוהביו: "היה בעל אוהב ואיש משפחה למופת. עניו באדם וטוב לבריות. זוהר עיניו הטובות והיפות האיר פניו עד יום מותו".

כתב בנו של אברהם: "אבא שלי נלחם במשך שנים על הזכות לראות את אשתו וילדיו מוגנים, גדלים, משגשגים, בטוחים. אבא שלי הקריב בשבילנו את החיים".