תפריט נגישות

רס"מ אלעד נחשוני ז"ל

אלעד נחשוני
בן 33 בנפלו
בן רונית ומשה
נולד בבני ברק
בט"ז בתשרי תשל"ד, 12/10/1973
התגורר במודיעין
שרת במשטרת ישראל - מחוז ת"א
יחידה: ימ"ר מחוז ת"א
התגייס ב-23.5.1996
נפל בעת שירותו
בה' בשבט תשס"ז, 24/1/2007
מקום נפילה: תל אביב
באזור מרכז הארץ והשפלה
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול

קורות חיים

בתאריך 12.10.73 בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים נולד אלעד להוריו רונית ומשה, ילדותו עברה עליו בעיר בני ברק ובהגיעו לכיתה א' העתיקה המשפחה את מגוריה לעיר פתח תקווה. אלעד נרשם ללימודים בביה"ס "יבנה" ואת לימודי התיכון עשה בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל".

עם סיום לימודיו התגייס לצבא ושובץ ל"משמר הגבול" כשהוא מעביר את כל תקופת השרות בשטחי יהודה ושומרון והימים הם ימי ה"אינתיפדה" הראשונה.

עם תום שרותו עבד במספר עבודות מזדמנות בעיקר באבטחת מוסדות, ושנה מאוחר יותר התגייס למשטרה, את תחילת שרותו כשוטר עשה ביחידת היס"מ של מרחב דן במשך חמש שנים ונחשב לשוטר מעולה, את השנה השישית עשה ביחידת הסיור של המרחב ומיד לאחר מכן שובץ כבלש ביחידה המרכזית של משטרת ישראל, קרוב לחמש שנים שרת ביחידת הבילוש המשימתי היה רוכב אופנוע מצטיין והשתתף במרדפים רבים אחרי עבריינים נמלטים והביא למעצרם, חרף זאת גם אחרוני העבריינים רכשו לו כבוד.

תפקידו הבא והאחרון בחייו היה ביחידת המוסר, ביחידה זו הספיק לשרת כשבעה חודשים כשהוא מתבלט במקצועיותו ברצינות ומקדיש מזמנו וממרצו מעבר לנדרש.

עד לתאריך הארור של ה-24.01.07 בשעה 15:00 בדרכו ליום עבודה שיגרתי נוסף כשהוא רכוב על קטנועו האישי, בהגיעו לרח' יצחק שדה בקטע שבין רח' בגין לרח' המסגר, הגיח מולו רכב מסחרי שכמעשה שטן ביצע פניית פרסה בניגוד להוראת התמרור כשהוא חוצה פס הפרדה לבן וחוסם תוך כדי כך את נתיב הנסיעה של אלעד, גופו החסון של אלעד נחבט בחוזקה בדופן הרכב ושלוש שעות לאחר מכן כשלא עזרו מאמצי הרופאים להצילו השיב נשמתו לבורא. בן שלושים ושלוש היה במותו.

במהלך שרותו נשא לאישה את עינת ונולדו להם שתי בנות מאי וליאור בנות שש ושבע במותו.

לאחר מותו נחשפנו לתחביביו הרבים, לכישרון הציור שהיה חבוי בו ופרץ רק בשנותיו האחרונות התברר כי הותיר אחריו עשרות ציורי שמן שכשרון רב היה טמון בהם, שירים שכתב להנאתו ומגלים פן נוסף באישיותו שנגלה לנו וחושף עולם ומלואו של נפש רגישה המוצאת לה מסתור מאחורי דמות ה"מאצ'ו" שהפגין, ספר הרפתקאות בשם "הנעל האדומה" שסיים לכתוב ומחציתו של ספר נוסף אותו החל לכתוב ולעולם כבר לא יגיע לסיומו.

חבריו מספרים על בלש אמיץ בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו עשוי ללא חת, חבר שניתן לסמוך עליו בכל עת, מי שאיתו "יוצאים למלחמה" ויודעים שחוזרים בשלום.

יהי זכרו ברוך

בניית אתרים: