רס"ב יחיאל אלי לוי ז"ל

קורות חיים

בן ויקטוריה ואברהם. נולד ביום כ"ג באב תשט"ז (31.7.1956) ברמלה. אח לשלמה. התחנך בעירו בבית הספר היסודי "אחוה" וסיים את חוק לימודיו בבית הספר התיכון המקיף על-שם רקוסין במגמת אביזרי תעופה.

בראשית חודש אוגוסט 1975 התגייס יחיאל לצה"ל. לאחר הטירונות עבר קורס מערכות תעופה בבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה ועם סיומו הוצב לשרת בבסיס חיל האוויר "עציון" שבקרבת אילת. יחיאל שירת בבסיס "עציון" משנת 1975 ועד 1981, אז הוחזר הבסיס למצרים בעקבות חתימת הסכם השלום.

יחיאל המשיך את שירותו בחיל האוויר במסגרת צבא הקבע בבסיס "עובדה", שם שירת כשנה. לאחר שהעתיק את מקום מגוריו לראשון לציון, עבר לשרת בבסיס "פלמחים" כממונה על מחלקת אביזרים.

לכל אורך שנות שירותו זכה יחיאל להערכה רבה על ביצועיו ועל תפקודו. הוא הוערך כנגד מסור, אחראי, המקדם את הנושאים שעליהם הוא מופקד ומפגין מוטיבציה רבה. פעמים מספר קיבל תעודות הצטיינות וזכה לתואר "נגד מצטיין". בחוות הדעת ציינו מפקדיו את סובלנותו, את יחסי האנוש המעולים שניחן בהם, את נכונותו להגיש עזרה ושירות לכל דורש ואת מקצוענותו הרבה. לדברי אחד המפקדים היה יחיאל "נגד נמרץ, חברותי, מסור, בעל יוזמה, אכפתניק, מקצוען, לא נמנע מלהתמודד עם אתגרים חדשים ועם שינויים, מקרין על סביבתו אווירה נוחה, מלאת חדוות חיים והרבה אהבה".

במהלך השנים השתלם יחיאל והעשיר את השכלתו בקורסים רבים, ובהם - אוטומציה וייצור בעזרת מחשב, השבחת מבקרים אווירונאוטים, הנדסת איכות, מכליות תדלוק ועוד. בהמשך, יצא ללימודים בבית הספר להנדסאים שבאוניברסיטת תל-אביב וסיימם בהצלחה. לאחר שהוסמך כטכנאי מכונות תעופה נבחר מבין מספר מועמדים לשמש בתפקיד מבקר איכות ושילב באגף שיטות חדשות ומתקדמות. וכך כתב מפקדו בסיכום תקופתי: "יחיאל נחשב כאחד המקצוענים ביחידה בתחום האביזרים בכלל ובמכניקה בפרט. כבר בתחילת תפקידו התגלתה מקצועיותו. במשך שירותו כמפקח איכות תרם רבות לקידום האיכות בתחום המכני".

בד בבד עם הצלחתו בקריירה הצבאית טיפח יחיאל את התא המשפחתי. בשנת 1980 נישא לבחירת לבו דליה, ולזוג נולדו שלושה ילדים: בכורם אביב נולד ב-18.8.1981, ניצן נולדה ב-25.12.1985 ובן הזקונים, אור, נולד ב- 27.3.1994.

תפקידו האחרון של יחיאל בבסיס "פלמחים" היה בתחום ההדרכה ביחידת מתנ"מ וגם תפקיד זה מילא באופן מקצועי ומעורר הערכה.

שירותו הצבאי הארוך והעשיר של רב-סמל בכיר יחיאל לוי נקטע בגיל ארבעים ושתיים, ביום כ"א באב תשנ"ח (12.8.1998), לאחר מאבק ממושך במחלה קשה.

יחיאל הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברמלה. הותיר רעיה, שני בנים ובת, הורים ואח. על קברו נחקקו המילים: "נקטפת באבך כשהחיוך על פניך שובב ואנחנו עוד שנים נחפש אחריו."

במכתב הניחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף שאול מופז: "יחיאל שירת כמפקד מחלקת הדרכה במרכז תחזוקת נשק מונחה בבסיס 'פלמחים' של חיל האוויר, ותואר על ידי מפקדיו כנגד מקצועי שביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, תוך גילוי נכונות לתרום ולסייע לסובבים אותו בכל עת. יחיאל הפגין נאמנות וסובלנות רבה, בלט בשמחת החיים והיה אהוד ומקובל על מפקדיו וחבריו כאחד".

כתב מפקד היחידה, סגן-אלוף משה דהן: "יחיאל הגיע למרכז תחזוקת נשק מונחה לפני כ-14 שנים, לאחר ששירת בבסיס חיל האוויר בעובדה. יחיאל נקלט ביחידה בצורה טובה מאוד והיה לראש צוות מחלקת אביזרים האחראית על מערכות הידראוליות ופנאומטיות. לאחר קבלת תואר טכנאי הועבר לתפקיד מפקח איכות מערכות מכניות.

יחיאל הפגין יוזמה אישית גבוהה בכל הקשור לתפקידו, ואף גרם לשינוי ולשכלול נהלי העבודה. הצטיין בעבודתו, היה מספר פעמים לנגד מצטיין גפי ואף קיבל תעודת נגד מצטיין מטעם מפקד היחידה.

מעבר לרצינות, למקצועיות ולשקדנות שהפגין במהלך שירותו, היה בעל חוש הומור וחדוות חיים שלא עזבה אותו עד ימיו האחרונים. יחיאל הקרין תחושת נוחות ואהבה לסביבתו בכל עת.