רס"ן אבנר דיטל ז"ל

אלבום תמונות

עברו כבר שלושה חודשים, מאז תאריך ה-22 באוקטובר (יום הפסקת האש) יום גורלי ומר יום נפילתך. ביום זה נותקו חייך הצעירים המאושרים מחיק משפחתך. (בדיוק בתאריך זה לפני חודש נולד בנך אלעד).
אני חושבת עליך יומם ולילה ורואה אותך כל הזמן חי, ובליבי פנימה תחיה לעולם ועד...
אתה מופיע לפני תמיד במלוא קומתך. גופך החסון והמוצק, פניך היפים עם החיוך המלבב. חיוך זה הסגיר לב רגיש, חם וטוב. שתקן מטבעך, צופן בתוכך, תבונה חרישית מלווה מנוחה ושלווה בהילוך, בדיבור ובתנועות. איך ידע מבטך הרציני להקשיב בסבלנות לזולת, ואז היה מתפשט על פניך מבע של הרהורים. לא אהבת שותפים למחשבותיך. אהוב היית על כולם. ביישן, צנוע בהליכותיך ונחבא אל הכלים, נושא בתוכך מסירות ללא גבול, שאיננה אוהבת מילים שבחים ותודה.
נפש אצילה ופיוטית, שקדת ברוב זמנך הפנוי על הספרים, בעת שכולם הסתכלו בטלוויזיה אתה ישבת תמיד עם הספר. חבל היה על כל רגע. ספרות והיסטוריה היו השטחים בהם התעניינת מאז ילדותך, שאפת ללימודים גבוהים בשטח זה. התלבטת קשה בקשר ללימודים בפקולטה לחקלאות ולבסוף קיבלת אותם בהבנה כצורך משקי לעזרת ענף הלול. סיימת את לימודיך ברחובות בהצטיינות. רכשת הרבה ידע, שינית והקמת את ענף הלול על רמה טכנולוגית גבוהה. ענף רנטבילי ומכניס, אותו ניהלת במסירות רבה, עד יומך האחרון. עם פתיחת הלול החדש קרנת מאושר, ואני אמך הייתי גאה בך עד בלי גבול...
דמותך התמירה מופיעה בתמידות לפני עיני ואני הוגה בך יום יום ולילה לילה. מדפדפת אני בזכרונותי בתולדות חייך, שלב אחרי שלב מאז היית תינוק רך. יופי, שקט, טוב לב, אצילות-נפש. הקווים האלה איפיינו אותך ונמשכו בכל דרך חייך. ולנו להורים גרמת תמיד רק נחת ואושר, היית לתפארת לכל משפחתנו. משכמך ומעלה מעל כולנו.
במלחמת יום הכיפורים גוייסת בין הראשונים. בחפזון הצוו, ללא מילת שלום, הלכת. נפלת כגיבור "חשוף בצריח". בשבילי ובתוכי אתה חי ותחיה לעולמים.
השארת לנו מזכרת מאוד יקרה את שני ילדיך הרכים. אין ברירה, זאת נחמתנו היחידה, קרן-אור בתוך החושך האופף את משפחתנו השכולה. הגורל צירף אותנו לרשימה ארוכה של משפחות שכולות, אשר הקריבו את יקיריהם על מזבח חרותה וכבודה של האומה.
המציאות האכזרית טפחה על פנינו, אני מסתובבת בעולם הזה כסהרורית, מלאה זכרונות וכאב, המצווים עלינו להיות חזקים גאים על חייהם ועל מותם של בנינו יקירנו. הלא מתוך הכרעה חופשית העמיסו על עצמם גורל עמם והלכו מתוך ידיעה לקראת אפשרות של מוות, באם זה דרוש להגנת החיים והמולדת. כאלה הם בנינו.
בלב אמא ואבא ישאר הכאב החד והמר, על חייך הצעירים שנגדעו לפתע, בשיא פריחתם והצלחתם. ואנחנו הוריך נעזור לרחל לגדל ולחנך את ילדיך לפי רוחך, בתפילה ובתקווה שהם לא ידעו מלחמות ושלא יצטרכו לשפוך את דמם לחרות ולבטחון ושעם ישראל ישכון לבטח בארצו בשלום.

אמא