שבת, 13.10.73
לכולם המון שלום!
מקווה כי שלומכם טוב ואינכם דואגים לי יותר מדי. אני בריא ושלם ומרגיש טוב.
נשיקות לכולכם (במיוחד לאלעד ועינת).
שלכם,
אבא
14.10.73
שלום לכולכם!
מרגיש טוב. מתגעגע.
נא לא לדאוג לי, אלא תדאגו אחד לשני. מקווה שאת מסתדרת עם שני הפספוסים והקטנה אפילו עוזרת.
בהמון אהבה,
להתראות
אבא
אי שם, 16.10.73
לאלעד, עינת ורחל המוני שלומות!
מה שלומכם? ואיך המרגש בבית? האם הפספוס עולה במשקל והאם עיניו עדיין כחולות? האם ה"ממינקי" מטפלת בו יפה או רק מקנאת? אני הוגה בכם הרבה ומתגעגע כאשר אנו לא עסוקים, אך אם לאמר את האמת - יש לנו מעט זמן פנוי וכמובן צריך לנצל אותו לשינה.
אין מקום לדאגה עבורי. הכל יהיה בסדר. מובן שלא ידוע מתי יגמר הכל ומתי אפשר יהיה לקבל מספר שעות חופש. בינתיים תהיו טובים וחזקים.
ד"ש לכל המשפחה: אמא, אבא, ישראל.
שלכם
האוהב,
אבא
יום ה', 17.10
שלומות לכולכם: - הגדולים והקטנים!
אני מקווה שלפחות ידיעה אחת קיבלתם ממני, כי אם הגלויות לא מגיעות - הרי שידוע לי שחבריה מהיחידה טילפנו אליכם. החשש שלי מתעורר מפני שעדיין לא קיבלתי מכם שום דבר דואר. נדמה לי שבהתחלה טעיתי ברישום הד.צ. שלנו ואולי זה הגורם (הד.צ. הנכון רשום ע"ג הצד השני).
כרגיל אני בסדר ולא נותן מקום לדאגה רבה מדי מצידכם. כך שתהיו שקטים.
הימים חולפים ונראה שהמלחמה לא תסתיים בקרוב. צריך להתאזר בסבלנות בייחוד אצלכם בבית. אז תחזיקו מעמד ותכתבו משהו.
מאבא האוהב והמתגעגע
ד"ש לכולם. מה קורה בלול?
שבת, 20.10
שלום לכם חמודים!
אז זהו, עברו כבר שבועיים. ואני מתגעגע מאוד. יש סיכויים שאבוא לכמה שעות באחד הימים הקרובים. (כמובן, שלא בטוח). החיילים "הפשוטים" כבר יוצאים וכמה הבטיחו לי לטלפן אליכם. (האם קיבלתם?).
אני קצת מרחם עליכם. יושבים במקלטים ובהאפלה וכמעט ללא סיבה נראית לעין. איך את מסתדרת עם הקטנים, ביחוד עם עינת?
בינתיים תהיו בריאים ותחזיקו מעמד.
להתראות,
אבא