רס"ן אבנר דיטל ז"ל

אלבום תמונות

הגדוד התגייס בשעות אחר הצהרים של יום כיפור. במשך כל הלילה עבדו האנשים בזיווד וחימוש הטנקים.
ביום א' התחיל הגדוד לנוע על שרשרות לכוון רמת הגולן ובשעות הלילה עלה הגדוד לרמה כאשר אבנר משמש כסמ"פ בפלוגתו.
בשעות הבוקר המוקדמות של יום שני מצטרף הגדוד לקרבות הבלימה בגיזרת בית המכס העליון - נפח. בגזרה זו נשאר הגדוד עד להדיפת הסורים מעבר לקו הסגול.
ביום חמישי עם ערב פונה הגדוד דרומה ונע על ציר כביש הנפט, שאך זה טוהר מהכוחות הסוריים אשר התבססו בו בארבעת הימים הקודמים. ציר זה היה רצוף עקבות עשנים של הימים האחרונים על כל מה שהתחולל כאן.
ביום שישי ה-12.10 מבצע הגדוד התקפה, אל מעבר לקו הסגול, על מוצבים סוריים לאורך נחל הרוקד ליד תל סאקי.
הגדוד כובש את המוצב הראשון אך הנפגעים הם רבים, הן באנשים והן בטנקים. בין הנפגעים המג"ד, הסמג"ד המ"פ ועוד רבים אחרים.
לאחר פינוי כל הנפגעים, פצועים והרוגים, מקבל הגדוד פקודת נסיגה. הגדוד נסוג תוך גרירת כל הטנקים הפגועים אשר ניתן לחלצם אל שטחנו.
באחד הטנקים האחרונים העוזבים את השטח ומחפים על הנסיגה נמצא אבנר. במהלך הנסיגה עולה הטנק של אבנר על מוקש והצוות נאלץ לנטוש אותו ולחזור רגלית אל שטחנו.
הגדוד מתארגן מחדש. מתקנים את הטנקים הניתנים לתיקון מיידי, מצוותים מחדש צוותים שנפגעו ואבנר מקבל פיקוד על הפלוגה.
למחרת היום יוצאת הפלוגה בפיקודו של אבנר ותופסת עמדות בעורפו של המוצב בצומת רפיד, כאשר תפקידה לבלום כל נסיון של הסורים לפרוץ בגיזרה זו. באותו זמן ממשיך צה"ל להעמיק את אחיזתו במובלעת.
בימים אלה מתפקדת הפלוגה באופן עצמאי מרוחקת ממפקדת הגדוד, כאשר עיקר הקשר עם הכוחות הסובבים ומפקדת הגדוד הוא דרך מכשירי הקשר בלבד.
בשעות הלילה מגיעות מדי פעם מכוניות אספקה המתקשות להגיע עד הכוח בגלל ההפגזות המתמידות.
המעמסה נופלת כולה על כתפיו של אבנר. והוא, בשקט האופייני לו, מכניס את חיי הפלוגה לשגרה, כאשר עיקר מעייניו הוא שמירה על חייהם ושלומם של האנשים.
ערב ערב לאחר כניסת הפלוגה לחניון לילה, מכנס אבנר את מפקדי הטנקים ליד הטנק שלו, נותן הוראות לקראת הלילה ומחלק את העמדות שהטנקים יתפרסו בהם למחרת.
הוא דואג לכך שכל האנשים יימצאו בתוך הטנקים לקראת הפגזת הבוקר הקבועה אשר הפלוגה מקבלת מהסורים להשכמה.
כאשר השיחה גולשת ועוברת לשיחת חולין, מתכנס אבנר בתוך עצמו, יושב לו מן הצד וגם כאשר החברה מנסים לעקוץ אותו ולמשכו בלשונו מעלה הוא חיוך על שפתיו ואינו מגיב. הידיעה על נפילתו של יאיר גולדהור, חבר יפעת, שהיה מ"פ באותו גדוד השפיעה עליו מאוד.
כאשר אחד החיילים קורא לו בטעות יאיר, הוא כאילו נעצר במקומו ומעיר כי שמו אבנר ומבקשו כי לא יקרא לו כך יותר, היות ויאיר היה חבר בקיבוצו והדבר פוגע בו. כמעט ולא ניתן להבחין אם הדברים מכוונים אל אותו חייל או שהוא אומרם לעצמו.
ניתן היה לחוש את דאגתו העמוקה לשלום אנשיו כאשר היה שולח צוות למשימה כל שהיא. הוראותיו הן לבדוק את השטח ולנוע בזהירות מירבית. הוא עוקב אחר תנועת הטנק במשקפת ובמידה ונראה לו ממקומו שהצוות מסתכן יתר על המידה, הוא פוקד עליו לחזור גם אם המשימה לא בוצעה במלואה.
בלילה האחרון בחניון הלילה הקשיבה הפלוגה כולה למהלך הדיונים במועצת הבטחון ולהחלטה שהתקבלה על הפסקת האש העומדת להכנס לתוקפה למחרת בשעות הערב. כמובן שהמוראל עלה וההרגשה היתה שעוד מעט הכל יהיה מאחורינו.
מצב רוחו של אבנר היה מרומם והוא מחליט שמאורע מעין זה ראוי לציון. בפעם הראשונה למין תחילת המלחמה, מרשה אבנר לעצמו לפשוט את בגדיו להתרחץ ולהתגלח.
אולי קיווה אבנר בסתר ליבו שגם לו יגיע מחליף והוא יוכל לקפוץ לשעות אחדות אל משפחתו בקיבוצו, להם כה דאג והתגעגע.
בשעות הבוקר מגיעה פקודה בקשר לצאת ולתפוס עמדות ולמנוע מן הסורים כל אפשרות לשיפור עמדות לפני כניסת הפסקת האש לתוקפה.
מתפתחים חילופי אש בין הסורים לכוחותינו ובשעת תנועה לשינוי עמדה נפגע הטנק של אבנר מטיל נ.ט. ואבנר נהרג במקום.
עם ערב נכנסת הפסקת האש לתוקפה. כמה שעות מאוחר מדי לאבנר ומשפחתו.

נשמור את זכרו בליבנו