ליאת, עבר יותר משבוע מאז שנפרדת מאיתנו.
נזכור אותך תמיד כאמא מסורה ואוהבת לשירה, הדס ומעיין, כבת אהובה, כאחות שהיא כמו חברה טובה שאפשר לשתף אותה בכל ותמיד תדע לתת עצה טובה, כחברת נפש שהיא כמו אחות וכרעיה ואשת משפחה דומיננטית וחמה שמהווה ציר מרכזי לכל הסובבים.
אולם בשבוע האחרון זכינו לשמוע ולהכיר מפי אנשים שונים, קרובים ורחוקים, צדדים נוספים ששפכו אור חדש על אישיותך, אופייך ופועלך. קולגות שליוו אותך לכל אורך דרכך המקצועית, חברות ילדות ,חברות מבית הספר התיכון ואנשים שונים שהכירו אותך לאורך חייך הקצרים והמלאים, חיים שנסתיימו בטרם עת.
שמענו על היותך אשת מקצוע מעולה מלאת חוכמה ופיקחות, על קצינה אסרטיבית ויחד עם זאת רגישה שמצליחה להוביל מהלכים בדרך שקטה אבל לא מתפשרת ותמיד ברוח טובה ובמחוייבות מלאה למטרה.
שמענו על חברה טובה ומסורה שלא תהסס לתת מעצמה למען היקרים לה ועל אישה חזקה ואמיצה שגם ברגעים הקשים ביותר יודעת להוקיר תודה ולשמור על החיוך והאופטימיות האינסופית.
ליאת, בכל האנשים שנגעת הותרת חלל ומחסור, וככל שהקרבה גדולה החלל והמחסור גדולים יותר. והמחסור שאת מותירה בנפשנו לא יוכל להתמלא לעולם. הוא אולי ישנה צורה, אולי לפעמים ידמה שהוא קצת מתקהה אבל הוא תמיד יהיה קיים במלוא העוצמה.
אולם המחסור שאת מותירה הוא זה שלא יתן לנו לשכוח אותך, הוא זה שימלא אותנו בזכרונות והוא זה שינחה את דרכנו לאור כל מה שהשארת אחרייך.
כל עוד נרגיש בחסרון העצום שהותרת נזכור אותך, נזכור את דרכך, דרך של חיוך, של נתינה, נזכור את האופטימיות ואת הנחישות, נזכור את המתנות הקטנות ותשומת הלב שתמיד דאגת להעניק, נזכור את האומץ האינסופי ונזכור את האהבה שידעת תמיד לתת ולקבל בחזרה.
ליאת, עכשיו מתחיל המסע של שארית חיינו ללא נוכחותך הפיזית, אבל עם הנוכחות של אישיותך.
זה יהיה מסע קשה, מסע שיהיו בו כשלונות אבל יהיו בו גם הצלחות, זה יהיה מסע של עצב אבל גם של שמחה, זה יהיה מסע שנגשש בו באפלה אבל נראה בו גם את נקודות האור, זה יהיה מסע שנלך בו עד סוף חיינו.
אוהב ומתגעגע, נמרוד