בס"ד
נדב,
מלה, אהובי, איתמר, מעיין, סבא וסבתא משני הצדדים, כל המשפחה היקרה, קהילת יחד מודיעין, אל"מ יריב בן עזרא מפקדי,אל"מ איציק כהן מח"ט יהודה, חיילי ומפקדי החטיבה, הפלחי"ק, מכובדי כולם.
שנה חלפה, עברה, ולכאב אין מנוחה, הפצע מגליד אך לא נרפא.
'באין רואה תבואנה התמורות, הצמיחה היא איטית, בלתי מורגשת כמעט...'
כתב, אהרון אפלפד.
ונדב חסר לנו מאד, הכאב הוא אדיר, ואיני יכול לתארו במילים או להגיע לכאב ההורים המדהימים, אהובי ומלה והאחים, אך יש צמיחה, היא איטית כמעט בלתי מורגשת, יש כוחות פנימיים ויש נחמה בחיים ובהצלחת המשפחה לגדול ולצמוח.
משפחת עזרא ומשפחת חטמ"ר יהודה.
נדב,
קשה מאד הייתה השנה הזו, גם ישי נלקח מאיתנו ולפני כחודש גם רותם נטש.
כשאתה רואה את נדב אתה רואה אור, אור מעיניו, ברק של רצון לעשות, ליצור, לפתח,נדב הגיע עם מוטיבציה רבה להגיע לחטיבה ולהוביל את העשייה בתחום המצלמות ואגירת המידע ובתחומיו המקצועיים הרשמיים יותר.
נדב הגיע ובזמן קצר הפך להיות מחולל מרכזי בפרויקט שהיום כבר הגיע לרמות גבוהות מאד וכל זאת בזכות נדב.
חדוות היצירה, שהייתה בנדב הייתה מדבקת, הוא הצליח לסחוף ולרתום חיילים ומפקדים כאחד. אי אפשר היה להגיד לו לא, רצית להתאמץ יותר להשיג לו את מה שהוא צריך כדי להתקדם בפרויקט שעליו הוא אמון וכך היינו רוצים שכל מפקד יהיה, נדב עשה זאת בחן ובייחודיות ועם מלא הפתעות, כמו היכולת להתחבר לכל האנשים בלי קשר לגילו הצעיר, להתחבר באופן מיוחד לאנשי הפיקוד, שמרד, קש"צ, בשילוב מדהים בין האזרח שבו לחייל, ללוחם.
נדב, עד הרגע האחרון היה עסוק במספר פרויקטים שהיום אנחנו יודעים להגיד שבזכות העבודה המקצועית והיסודית של נדב הצליחו להתממש - מועדונים לחיילים, מצלמות בעמדות בידוק בחברון, חמ"ל חרסינה ועוד.
קשה לדבר על נדב בלשון עבר, הוא כל כך חי, אך, כל כך חסר כאן ואיננו!
אסיים בשיר שמתחבר לי לפרשת השבוע ולנדב, שמנסה לחבר בין דימיון למציאות, בין שמיים לארץ, ודרכו מחבר בין מציאות לדימיון, בין ההרגשה של החוסר, הריק, האובדן, לבין הרצון לקום על הרגליים, לצמוח, להתרומם, מתוך אהבה, מתוך געגוע, גם אם זה לאט, ובקושי, אך, לקום! להתרומם! החיים אוהבים אותי!
כתב הרב פרומן, הלחין יוסף סוויד:
הַלַּיְלָה חָלַמְתִּי חֲלוֹם
הַלַּיְלָה חָלַמְתִּי חֲלוֹם
שֶׁבּוֹ אוֹהֲבִים אוֹתִי
שֶׁבּוֹ מְקַבְּלִים אוֹתִי
שֶׁרוֹאִים אוֹתִי מִבִּפְנִים
מֵהֵיכָן הַדְּבָרִים נוֹבְעִים
הַחֲטָאִים, הַטָּעֻיּוֹת
הַהַחְטָאוֹת שֶׁל כָּל הַחַיִּים
וְהַחֻלְשָׁה שֶׁלִּי שֶׁהִיא הָאַהֲבָה
יֵשׁ לִי חֻלְשָׁה לִדְבָרִים מְתוּקִים
לְכָל שְׁבִיל שֶׁנִּדְרַךְ
וְכָל צִיץ שֶׁפָּרַח
וְכָל שַׁעַר נִפְתַּח
וְחִיּוּךְ שֶׁנִּשְׁלַח
וְקָרָא לִי מַזְמִין
יֵשׁ לִי חֻלְשָׁה לְכָל הַחַיִּים
בַּבֹּקֶר הֵאִיר לִי הַיּוֹם
בַּבֹּקֶר הֵאִיר לִי הַיּוֹם
שֶׁבּוֹ רוֹאִים אוֹתִי
שֶׁבּוֹחֲנִים אוֹתִי
שֶׁמַּרְאִים לִי פָּנִים - בְּפָנִים
לְהֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים
הַחֲטָאִים הַטָּעֻיּוֹת
הַהַחְטָאוֹת שֶׁל כָּל הַחַיִּים
וְהַחֻלְשָׁה שֶׁלִּי שֶׁהִיא הָאַהֲבָה.
יהי זכרו ברוך!