תפריט נגישות

טוראי יועד יצחק רם-כהן ז"ל

דברים לזכרו

טקס גילוי מצבה

טקס גילוי מצבה / אזכרת ה30 דליה רם כהן אמו של יועד

יועדי היקר והמקסים שלנו, זה המכתב השלישי מתוך טרילוגיית מכתבי אבל וכאב שכתבתי לך עד כה, והקראתי אותם לך: האחד בטקס הקבורה, השני בטקס "השבעה", ועכשיו בטקס ה 30 .
מי היה מאמין שבעידן הדיגיטלי, עוד יש מקום למכתב הפשוט, שכל מילותיו יוצאות מן הלב, לב של אימא ומגיעות אליך באשר הנך,

"התשמע קולי רחוקי שלי?"
שלושים ימים תמימים עברו מאז נלקחת מאתנו, והכאב עדיין חד ודוקר, שורף וקורע מבפנים. ואינו מתקהה עם הזמן. ההפך, מתוסף לו הגעגוע שרק הולך ומתעצם. אבל אנחנו הבטחנו לך ולעצמנו שנמשיך לחיות, זה נכון, החיים לפעמים בלתי צפויים והם מזמנים לנו משברים ונפילות, אך בידינו הבחירה לקום ולהתרומם! האמונה בקב"ה מאפשרת לנו לחיות לצד הכאב. אתה שהיית מלא שמחת חיים, ציווית לנו אותם במותך. וכך ננהג.
"לכל איש יש שם", כתבה המשוררת זלדה. "לכל איש יש שם שנתן לו אלוקים ונתנו לו אביו ואמו..." אכן, כבר אמרו חז"ל, כי בעת מתן שם לתינוק שנולד, מקבלים הוריו 1/60 מנבואה, והשם מלווה אותו לאורך ימי חייו, והוא המהות והאישיות שלו בכל מהלך חייו. ואתה יועד - כל מהותך ואישיותך יעדים, יעד ועוד יעד ועוד יעד...
לא אחת נשאלנו לפשר שמך המיוחד והנדיר והשבנו בפשטות ובתמימות, יועד הוא צירוף של שם ה' וראשי התיבות של סבא עזיזי דעי, יו + עד.
לא העלינו בדעתנו שבתוך השם שלך יהיו גלומים גם הרמזים ליום מותך!!! יועד יצחק - י' זהו התאריך י' בתשרי, יום הכיפורים. ו'- חומש ויקרא ,
(תורת כהנים) ע"ד זו השנה הנוכחית, (תשע"ד).

יצחק, זהו שמך השני המציין את עקדת יצחק שע"פ המסורת נעקד ע"י אברהם אבינו בפלג המנחה של יוה"כ.
יצחק אבינו נעקד בן 37 שנים ואתה מחצית משנותיו. בן 18 וחצי בסה"כ. עקידת יצחק לאברהם אבינו הייתה בניסיון בלבד , ועקידת יצחק שלנו היה במעשה.
רם כהן - שם המשפחה מציין את ייחוסך למשפחת הכוהנים. הן קראנו ביום הכיפורים בתפילה על עבודת הכהן הגדול בקודש הקודשים: "מה נאה מראה כהן גדול בכניסתו אל הקודש בבגדי לבן". אכן, עטוף היית בבגדי לבן חגיגיים של יום הכיפורים, ונקברת בתכריכי לבן כשנתבקשת לישיבה של מעלה.
הציניקנים אולי יגידו שהכול מקרה. אבל אנחנו, אנשי האמונה- יודעים שאין מקריות, ושהכול מחושב מלמעלה ע"י בורא עולם. ומקרה, בחילוף אותיות זה רק מה' . או ה' רקם.
אתה, יועד יצחק רם כהן, שקיימת מצוות מתוך שלמות של אמונה ואהבת ה', היית מגדלור לחבריך, אוזן קשבת, יועץ ומענה לכל בעיה. בחודשים האחרונים עוד הגדלת לעשות, היית גמ"ח מהלך על שתיים.
החברים שלך מספרים המון סיפורים על מעשים קטנים וגדולים שלך, על האהבה והנתינה שלך ללא תמורה, על הרצון להספיק לעשות עוד חסד, ולתת עוד צדקה. להעניק ולתרום ולקיים עוד מצוות והכל מתוך בחירה.
בימי השבעה, האירו את עינינו כי שמך המלא: יועד יצחק רם כהן בגימטריא זה 613, תרי"ג. תרי"ג מצוות. מה הפלא זה בדיוק מה שביקשת לעשות בפשטות ובתום לב-לקיים מצוות באהבה. איזו נשמה גבוהה הייתה לך, פשוט היית גדול מהחיים בעולם הזה. וכנראה שרק עולמות עליונים יכולים להכיל אותך.
שושן צחור שלי, אני תוהה איך צמחת יפית והתבגרת להפליא, ובבת אחת נפתחו עלי הכותרת שלך והפצת ריח נעים לכול הסובבים אותך.
עכשיו, פרח שלי יקר, אין לי ספק שאתה יונק ממימי נהרות גן עדן, וסבא עוטף אותך בטליתו תחת כנפיו.
דדי שלי,
30 ימים חלפו בלעדיך, קשה להאמין, הגעגועים אליך קשים מנשוא, רוצה אני לחבק אותך, ללטף את פניך ולספר לך כי שיעורי הגמרא והלימוד שהנהגת בביתנו בימי שלישי לפני גיוסך, והופסקו עם הגיוס, חזרו והתחדשו ביתר תוקף עם יותר חברים ומשתתפים באותו יום, שלישי בערב, אלא שהפעם הם לעילוי נשמתך. מי היה מאמין שאתה זה שהנחת את היסודות לשיעורים אלה. זהו עוד פרט מן המורשת שהשארת לנו בלכתך.
בנוסף, ערב הגיוס, נשאלת על ידנו, איזו מתנה תרצה כמתנת גיוס? ואתה השבת בפשטות אך בנחישות "אשמח אם תקנו לי מגילת אסתר אמתית, מקלף. כתובה ע"י סופר סת"ם." ואנחנו אבא ואני, מופתעים מן הבקשה הלא שגרתית, שכן ציפינו שתבקש שדרוג לטלפון כמו כל נער מתבגר, אך כמובן שהסכמנו מיד, אך לא העלנו בדעתנו שלאותה מגילה שנרכוש, נצטרך בעתיד להוסיף כיתוב לעילוי נשמתך.
"כבד על עפעפינו העולם", הטיבה לבטא המשוררת לאה גולדברג בשירה זה את הרגשתנו, "ראשנו שח בכיינו נאלם", אכן כן, זהו המצב בו אנו שרויים היום. אני מסכימה עם דבריה למעט השורה האחרונה הפוסקת: "הזמר תם" כי מבחינתנו הזמר לא תם! ואנו נמשיך לזמר אותו, כל עוד נשמה באפינו. לשיר אותו ולדבר בו, לזכור, לנצור ולהנציח בכל דרך אפשרית, "כי מידי דברי בו זכור אזכרנו עוד".
יועדי מחמדי, היום י' במר חשוון- יום ה 30 לפטירתך, כולנו בוכים וכואבים, מחר- יא' במר חשוון, יום פטירתה של רחל אמנו עליה השלום. לא נותר לי אלא לבקש ממנה: "אימא יקרה, התפללי עלינו שהקב"ה יעניק לנו כוחות ונחמה כשם שנוחמת את על ידו ב'מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה'."
ואתה הבן יקיר לי, תשמור עלינו מלמעלה כדי שנוכל להמשיך ולהאיר את אורך ומורשתך... "תהא נשמתך צרורה בצרור החיים" ויקוים בנו דברי הנביא ישעיהו: "בילע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים". אמן כן יהי רצון.
היה שלום בן יקר, יהי זכרך ברוך! אוהבים אותך לנצח ומתגעגעים עד כאב.
כל המשפחה: אבא אימא ישורון צורי נועם ונריה.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה