דברים שנשאה דליה, אמו של יועד בחנוכת גן הזיכרון ע"ש יועד
" האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו" פתח המשורר שאול טשרניחובסקי את שירו הנודע. ואכן לא במקרה, בחרנו להנציח את יקירנו יועד בחלקת האלוקים הקטנה הזו, המשקיפה אל נוף ילדותו ואל ביתו שלו.
הגן הזה, מסמל בעבורנו את כל מה שיועד היה בחייו. ילד חברותי, תמיד מוקף בחברים, בביתו או פה על הספסל, רוקם חלומות, מתכנן תכניות ובעיקר אוהב לחיות.
הגן הזה הוא נקודת החיבור של יועד לחבריו, למשפחה ולאדמת מולדתו שכול כך אהב. האנדרטה הזו, עם החומה החובקת, שמזכירה סיפון של אנייה צחורה, מאירה ומוארת באור שיועד הפיץ בחייו ועכשיו במותו.
הסביבה הפורחת, הספסל הבודד בו נהג יועד לשבת עם חבריו. עץ הזית המסמל שורשיות והצבע הירוק שכולו תיקווה לימים טובים יותר.
שנים רבות הייתה הפינה הזו נטושה ודווקא יועד הצליח במותו לעשות מה שלא הצליחו לעשות תושבי השכונה הזו. להחיות את המקום הזה, להאיר אותו ולהנות ממנו. אתה יועד, זכות גדולה נפלה בידך להאיר את השכונה ולהעניק לתושביה פינת חמד, גן לתפארת, ובדרך זו להישאר בתודעה של כולנו.
תודה מיוחדת לראש המועצה שנירתם לפרוייקט וסייע בהקמת הגן, יש מאיין.
תודה על האמפטיה וההקשבה לרצונות שלנו והפיכתם למשהו חי ותוסס שממנו אנו שואבים כוחות. ( כמובן גם לסמדר ואופירה שאתו )
צרור תודות גם לאלי בן חמו, סגן ראש המועצה וממלא מקומו, על הסיוע והליווי.
לאריה מהנדס המועצה שתרם מידיעותיו, הפנה וכיוון לאנשים הנכונים.
לאשר קדוש, על תרומתו הנדיבה באבן ריצוף ומצע בטון.
למחלקת התחזוקה, דני, אלי, עזרא ודינה.
למשה, אחראי הגינון ואנשי צוותו.
לאילנית , אדריכלית הנוף, שתרגמה את הרצונות שלנו לשפה מקצועית... בסיוע משה בלולו.
לצמד הקבלנים, יוסי וסימון שעשו עבודה נהדרת והוציאו תחת ידם גן לתפארת.
תודה לשרון רוטשילד שסייעה מכול הלב בהכנת שלט התצפית.
ואחרונים, תושבי השכונה שקיבלו בהבנה את העבודה סביבם וכשיו אנו מעניקים לכם כתמורה את הגן, אנא שימרו עליו...
ולכול מי שטרח וסייע בקידום הפרוייקט. אם שכחתי משהו - עמו הסליחה. כול החברים מוזמנים לכיבוד קל בביה"כ שבחי בנים, לתפילת מנחה שם, ולאחריה דברי תורה וסעודת מצווה.