רס"ן אייל פלג אבן ארי ז"ל

אלבום תמונות

להלן דברים שנכתבו על אייל על ידי חברו גיא מלל:

רס"ן אייל אבן-ארי ז"ל - איש גדול עם לב ענק - דברים לזכרו

רס"ן אייל אבן ארי ז"ל התגייס לצה"ל בינואר 1987. לאחר סיום הטירונות שובץ כמש"ק תרגום בחיל המודיעין, תחת פיקודה של יוליה האגדתית, כשכבר אז יצא שמו למרחוק כמש"ק מסור, אינטליגנטי וחריף, בעל זיכרון פנומנאלי ובעיקר בעל מוטיבציה רבה ורצון לתרום ולהתפתח ביחידה.
בעת היותו מש"ק בשירות הצבאי גילה במפתיע כי הינו סובל ממחלת הסוכרת, דבר שלא מנע ממנו לתפקד כאחד האדם, תוך התמודדות יום יומית עם מורכבות המחלה.
בהמשך דרכו כחייל וכנגד שימש בתפקידי דסק עד ליציאתו לקורס קצינים.
אייל ביצע קורס קצינים מקצועי בשנת 1996.
זכיתי להכיר את אייל במסגרת תפקידיו המקצועיים השונים. היכרות מקצועית זו הפכה לימים לידידות איתנה ולהיכרות עם פנים אחרות באישיותו ובעולמו.
במסגרת זו זכיתי להכיר אדם גדול עם לב ענק. אינספור שיחות, ארוחות משותפות מבוקר ועד ליל... החל ממנת שווארמה במרכז המסחרי ברמות אשכול (אחת לי ושתיים לו כי אחת לא מספיקה). דרכו למדתי להכיר אט אט כי יש גורמה בארץ, לסווגו ולהעריכו. אייל היה פריק של בישול איכותי, חדשני ויצירתי, ולפעמים טעמנו מפרי כפיו, תוך ששבר את שיאיו שלו בטעם ובאיכות באופן תדיר.
תכונות ומידות טובות רבות היו לאייל קצרה היריעה מלתאר, אך ברצוני לגעת במספר תכונות שבלטו מאוד ולעיתים הותירו אותי משתאה לנוכח גילוין.
לאייל היה זיכרון יוצא דופן. בור סוד של ממש שלא מאבד אף טיפה. הוא זכר הכל - שמות, תאריכים, מספר טלפון ועוד מאות פרטים קטנים כגדולים.
במפגשים שונים עם המפקדים כאשר נשאלנו על דא ועל הא, עוד בטרם הייתי נותן מענה לגבי פרט כזה או אחר, אייל היה שולף מן המותן, מארכיון מוחו את התשובה, תמיד תמיד בדיוק רב ובפירוט רב.
אייל היה אדם גדול עם לב ענק. נכונותו לסייע לזולת, לקצינים ולחיילים, לקרובים ולרחוקים, לידידים ולסתם מכרים הייתה יוצאת דופן וכנה. לא אחת מצאתי אותו עסוק בלפתור בעיותיהם של אחרים, שאינם בתחום אחריותו או תחת פיקודו, והדבר הסב לו נחת רוח רבה והרגשה טובה. אוזנו קשובה הייתה תמיד לזולת ברגישות אין קץ. מתחת ל"מעטה" הציניות האינטלקטואלי בדבריו הייתה רגישות אין קץ לזולת, הקשבה, עומק רגשי, יכולת לבור את המוץ מהתבן ולתת עצה טובה ואמיתית, אמיתית, כזו הבאה מהלב ומהמוח בו זמנית.
את תפקידו האחרון כראש מדור החל בשנת 2006 וביצע אותו עד יום פטירתו.
למרות שאייל חסר היה בידע טכנולוגי מוקדם ובהכשרה הולמת לתפקיד, בלט ביכולת האוטודידקטית שלו, בסבלנותו ללמוד דברים טכניים חדשים ולהעמיק בהבנתם. חיש מהר החל בשיח מקצועי עם הטכנולוגים בגופים השונים בשפתם הם .. תוך התעדכנות מתמדת בנעשה בתחום בארץ ובעולם והתמיד העלאת רעיונות יצירתיים בתחומים בהם עסק.
אייל נפטר במפתיע בטרם שמיצה את מסלול חייו האישי, משפחתי והמקצועי בתאריך 30 ביולי 2009.
אייל הניח אחריו אישה יקרה, לימור, אשר שירתה במדור פסיכולוגיה ביחידה כחיילת וכקצינה. במסגרת שירותם הצבאי הכירו, התאהבו ולימים נישאו. הייתה זוגיות יוצאת דופן בעוצמת אהבתה ובשלמותה, זוגיות נפלאה שאייל דיבר בה בכל את. אייל הניח בן מקסים, טל, "טולטול", שלא היה אב גאה ממנו בבנו יחידו, מתנת זוגיותו. אייל חווה את התפתחות בנו שלב אחר שלב, תוך מעורבות הורית יוצאת דופן, התפתחות שהסבה לאייל אושר רב.
אייל הותיר אחריו אם - מרים, אחות - רביד ואח - אלון, אותם אהב ומרכזיותם בחייו הייתה רבה מאוד.
אייל, זיכרונך ומורשתך כאדם וכקצין לא ימושו מאיתנו. תחסר לנו תמיד - חבר, קצין וג'נטלמן.

יהי זכרך ברוך.