איל
שלושים ימים חלפו מלכתך הפתאומי,
שלושים ימים שבהם מוחנו מסרב להאמין וגופנו חש בכאב
שלושים ימים בהם אנו חיים עם "אין"
בלכתך החיים נותרו כמו פאזל המורכב מחלקים רבים ולו חסר רק חלק אחד בלבד בכדי שיהיה מושלם ואת החלק הזה לא ניתן להשיג בעד שום הון שבעולם
לי אישית ברורה מהי צוואתך לבחור בחיים במלוא מובן המילה, למרות הכאב והאין הגדול שנוצר היית מצפה או יותר נכון דורש שנלמד לחיות לצד הכאב , ידיעה זו נוטעת בי בפרט ובנו המשפחה ככלל את הכח להמשיך מידי יום ביומו.
חברה טובה פעם אמרה לי שמותר לי לחלום, שהחלומות הם שלי ואף אחד לא יכול לקחת אותם ממני מיום אובדנך אני בוחרת לחלום, לצייר בדמיוני עולם מלא, שלם, בו אתה קיים ומלווה אותנו בנוכחותך.
כידוע לכולנו עדיין לא נמצא הדבר שיעצור את הזמן, החיים אומנם ממשיכים אך הגעגועים אליך רבים ומיום ליום הם מתעצמים שיחותנו היומיומיות הכל כך פשוטות חסרות לי עד מאוד, במהלך היום מוצאת אני את עצמי חושבת מה היית אומר על כך?, מה היית מציע לבשל לשבת? , איך היית מעביר שבוע חופש מהצבא בבית החדש? בקיצור איך החיים היו נראים בשכנות לצד המשפחה?
אייל, החודש הנוכחי היה גדוש באירועים את החודש פתחנו עם מותך הפתאומי משם המשכנו ליום נישואיך ומשם במעבר חד ישירות ליום הולדתו של בנך טל את החודש נסיים ביום הולדתה של לימור זוגתך
בטוחה אני כי ממרומים הינך מביט ופשוט גאה בלימור זוגתך שלמרות כל הכאב לא וויתרה ודאגה כי כל שהבטחת לטל ליום הולדתו יתממש. בגן בפלמחים נערכה מסיבה, ואת משחק הווי לטל רכשה בקיצור המשימה הושלמה ואתה לבטח בציניות על כך אומר: "צ'ולה השקעתי בך ובסוף זה השתלם..."
ולך לימור מסר ברור מאייל, נכון, פיזית את לבד אך לא בהכרח הדבר, אייל סידר הכל ! עם השבט האישי שלך, בנך טל, את נמצאת כאשר המשפחה והחברים עוטפים ותומכים. אייל פה למעלה כמו מצפן מוביל ומכוון את דרכך בצורה רגועה עם חיוך וגומה גדולה ויודע היטב שבמשימת ההישרדות היום יומית את כל כוחותייך את תתני ובנחישות נמרצת עם בנך בשבילי החיים תצעדי.
לך אייל גיס יקר להיפרד ממך אני ממש לא מוכנה ולחבק אותך אני ממש כמהה
אוהבת כואבת ומתגעגעת
אך יחד עם זאת משחררת אותך אך לעולם לא נפרדת ממך
גיסתך יפית