רס"ן אריאל צור גיא ז"ל

רכבת שדים

כמו רכבת שדים
דהרתי עד בלי די.
מוקף עשרות עדים
מתמודד לבד עם חיי.
לא מבין מדוע
ומרצה את עונשו של אשמדאי.

כמו בתוך רכבת הרים
אני שולט בגורלי
גופי הוא שדה הקרב
של מיני רעלים
על אדמת אבריי הזרועה מוקשים
אשקם את חיי בין צלקות ומכתשים.

כמו אל גלגל ענק
הסתובבתי חודשים סחרחר.
בין מחזורי הייאוש והתקווה.
נע ונד בין הגולם, הזחל והפרפר.
באפלת הלילה כמו בצהרי היום
במנהרת אי הודאות והספק האיום
באווירת הנכאים של מכת גורל
מנסה לשמור על שפיות ואם לא, על מוראל.
בלונה פארק חיכיתי לעלות למתקנים.
תחנות חיי עומדות בתור לפקוד את גורלי
אורבות לי בפינה חרש מתכות
ובצלצול שעון שקוף, הן מכות...

אריאל גיא
10/09/2002