סיפרתי היום לכפיר שעוד מעט נלך למקום של אבא,.
שיהיו שם הרבה אנשים ושיגידו דברים עצובים. וגם יבכו. וגם אני אבכה..
כפיר אמר שהוא לא רוצה, שצריך רק להגיד דברים שמחים, והרי גם אתה ציווית לי שנהיה רק שמחים כשתמות. שמחים שהכרנו איש נפלא כמוך. שמחים שחיית בדיוק מה שחלמת. שמחים שהבאנו לעולם - אתה ואני יחד - שלושה ילדים נפלאים כאלה.......
אז אולי בעצם אכתוב לך היום דברים שמחים. אכתוב ששמחה אני שאהבנו ללא גבולות. שמחה אני שהקמנו לנו בית ומשפחה בדיוק כפי שחלמנו. שמחה שחלקנו שנים כה רבות יחד,
ושהיינו ועודנו נשמות תאומות שמצאו זו את זו בעולם הגדול. שמחה אני שהייתי תמיד לצדך, ואתה - תמיד לצדי.
שמחת אתה - שכפיר מתקדם כל כך, ואני - שמסוגלת כמעט לבדי לחנך את ילדינו כפי שחלמנו. שמחה אני שחגגתי אתך ואתה עימדי - יום הולדת 14, 20 ,19 ,18 ,17 ,16 ,15 , וגם את רוב הבאים. שמחה שזכיתי להיות הנבחרת בין הבנות,
היחידה להיות המקודשת לך בטבעת, אותה אענוד לעולמים. שמחתי יחד אתך - לילות כימים, להשלים בעבודה פערים, לשבת עד השעות הקטנות כדי שכולם יהיה מרוצים. שמחתי המון המון כשנולדו לנו שלושת הילדים.
שמחנו ביחד לחלום... לאהוב.... הגשים. שמחתי אותך להכיר, וברבות הימים גם לסעוד...
הנפלא, המוצלח, השנון, החכם, הסלחן, הסבלן, החמום, התמיר, היפה, ה"שווה", הנאצל בגברים. שמחה כי הייתי זו מכל הבנות שאחזה בידך כשנקפו הימים, והאל לקח אותך אליו - לעולמים.
שמחה כי הייתי שלך ואתה שלי.
שמחה כי אהבנו כל כך , ועודנו...
וביום זה, השמונה למותך, שמחה לבשר לכולם כי האל הרחום לקח אותך אליו, כי בטח רצה שאתה מכולם תעזור לו להשליט קצת סדר בעולם
ותהיה לו ליד ימינו ותסייע בידו - להשליט:
עוד אהבה ותקווה
עוד שלום ואחווה
עוד קצת מים בימים
ועצים, צמחים פרחים
ושכל האנשים יהיו סופסוף קצת יותר טובים.
כי הרי מלח הארץ שכמותך,
לא מוצאים כל יום........
אשתך.