היצירה נכתבה לזכרו של דני כהן עבור מקהלת "אנקור" מירושלים, ב-1999. הטקסט הבהיר והמדויק של המשורר התאים לי מאוד לדימוי של מקהלת ילדים. זוהי מעין פנטזיה המתעוררת אצל ילד הצופה כצייר על הירח שציוריו מאוד בהירים ופשוטים אך פתאום, כשהערב מגיע, כל הצבעים, הפרטים והדמויות מתחילים להתערבב...
מבחינה מוסיקלית הכוונה היא ליצור "Word painting" כלומר מימוש הטקסט בצלילים עד כמה שניתן: הבהירות של ההתחלה "מצויירת" באוניסונו, וה"ערבוביה" בהמשך "מצויירת" ע"י אקורדים סמיכים יותר וחלוקת ההברות בין קולות המקהלה: סופרן 1, סופרן 2, אלט 1 ו-אלט 2.
בסיום, כמו בהתחלה, חוזר האוניסונו בנימה אופטימית.