סמל דני כהן ז"ל

על דני ז"ל - חיותה דביר

דני כהן נולד בערב ראש השנה תשל"ט. מעגל חייו, ואולי רק קטע ממנו, נקטע בחורף תשנ"ט בנופלו, שבועיים לפני תום שרותו הצבאי.
דני ניחן בדרך התבוננות ייחודית וביכולת הקשבה וקשב להווייה ופעימותיה. הוא חש את צעדיו ופסיעות ההולכים סביבו, כרה אוזניו ושמע איוושת עלים נושרים, פקח עיניים וראה כאילו משקיף מן הצד, אך מעורב בכל בנימי נפשו, ברגישות נדירה ובהבנה חדה ועמוקה. את תחושותיו ביטא בעושר, בעוצמה ובדיוק יוצאי-דופן בתחומים רבים. צלילי נגינתו בקלרנית היו טעונים באנרגיות ששפעו וזרמו לכל עבר, לקומפוזיציות ואילתורים ומגע עם שותפיו לנגינה והשומעים. הם היו רק אחד האפיקים דרכם פרצו סערות נפשו. דני לא קיבל דבר כמובן מאליו ותמיד שמר על ייחודו כחריג ישר והוגן. הגדול והפעוט היו לגביו בני אותו כבוד וערך.
מגיל צעיר קרא והתעמק בסיפרות יפה, בפילוסופיות ותורות שונות - צורך קיומי לדעת ולהבין את הכל. לצד יצירותיו המוסיקליות הותיר דני אחריו כתבים רבים ובהם יומנים, הגיגים פילוסופיים ושירים.
לבקשתנו נאות המלחין משה רסיוק להלחין את שירו של דני, "הצייר על הירח", במיוחד למקהלת "אנקור", והיום נשמע אותו בבכורה.
יש בשירה זו כדי להתחבר, להבין, לחוש ולגעת בעולמו של דני וברשותכם אקרא את מילות השיר: "הצייר על הירח".

קול ישראל / "קול המוסיקה", 2.11.99 - חיותה דביר