תפריט נגישות

סג"מ עליזה ליזי חדד ז"ל

קורות חיים מתוך ספר יזכור


בת גאולה ושלמה. נולדה ביום כ"ט באב תשל"ה (6.8.1975), בירושלים. עליזה התחילה את לימודיה היסודיים בבית-הספר "יד המורה" בירושלים. לאחר שהמשפחה עברה להתגורר במעלה אדומים, למדה שם בבית-הספר היסודי "תומר רחל" ובחטיבת הביניים "דקל וילנאי". את לימודיה התיכוניים סיימה בבית-הספר התיכון "סליגסברג" בירושלים, במגמת חשבונאות. ליזי היתה תלמידה חרוצה ושנונה. אפיינו אותה סדר וניקיון ומשמעת עצמית. מספרת מורתה בכיתות ז'-ח': "בכל פעם שהיה צריך להתנדב בכיתה ידעתי שליזי תהיה הראשונה, ובכל פעם שהיה צריך להושיט עזרה לחבר, ליזי היתה תמיד במקום הנכון. ומי אינו זוכר את אהבתה הרבה לבעלי-חיים שהעידה על רגישות רבה ולב מלא חמלה". ולדברי מנהלת בית-הספר התיכון "סליגסברג", דינה אפשטיין: "ליזי, נערה נעימה, לבבית, אחראית ואיכפתית. על אישיותה החיובית של ליזי היתה תמימות דעים בין כל המורים. כולם אהבו אותה ודיברו בשבחה. ליזי היתה מקובלת על חבריה והשרתה אווירה טובה". ומוסיפה חברתה ללימודים, ליאת שרף: "שמחת חיים לא חסרה, / להצחיק אנשים אהבה,/ ולשמח את לבם תמיד ידעה, / וידה להושיט תמיד זכרה. / לטיול אל המרחקים רוצה היא, / טבריה, אילת, ושם להשתובב בים אוהבת,/ בחורה אמיתית, חושבת ואוהבת להיות נאהבת". ליזי, שחומת עור, תמירה וחטובת גוף, שערה שחור מבריק וחלק, ושתי גומות חן עמוקות ומוארכות על לחייה. ליזי גדלה בבית חם, היתה קשורה מאוד להוריה ולאחיה, ומסורה מאוד לסבה ולסבתה, אותה סעדה במיוחד.
ליזי גויסה לצה"ל במחצית דצמבר 1993 והוצבה לחיל הכללי. לאחר הטירונות נשלחה ליחידת חיל השריון לשרת בה כפקידה, אך שאיפתה היתה לצאת לקורס קצינות. מספר מפקדה: "ליזי הגיעה לחטיבה כפקידה, שהגדירה עצמה כזמנית עד ליציאה לקצונה. בחורה אחוזת תזזית, שאינה מפספסת דבר. לליזי היתה דעה נחרצת על הוויית החיוך - על כל דבר אפשר לצחוק והכל ייעשה בדרכי חיוך. היתה לה היכולת להשפיע על הסובב אותה, בעיקר בנושא מצב הרוח, ועם זאת, לא היתה במחלקת השלישות חיילת דייקנית ויעילה ממנה." כעבור זמן יצאה לקורס קצינות וסיימה בהצלחה את השלב הבסיסי. להערכת מפקדותיה בקורס "ניחנה ביחסי אנוש טובים מאוד, היתה איכפתית, מעורבת, בעלת מוטיבציה גבוהה מאוד, מאמינה בעצמה ומעורה." בהמשך, היתה אמורה להתחיל את ההשתלמות המקצועית בנושא שלישות.
ביום כ"ד באלול תשנ"ד (31.8.1994) נפלה ליזי בעת מילוי תפקידה, בתאונת דרכים, והובאה למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. בת תשע עשרה היתה בנופלה. השאירה אחריה הורים, שני אחים - יצחק ומנשה ואחות - רוזי. ליזי הועלתה לדרגת סגן משנה לאחר נפילתה.
במכתב תנחומים למשפחה, כתב מפקדה: "עליזה, שכונתה בשירותה בשם החיבה ליזי, התגלתה כאדם אשר היה מוכן תמיד להתנדב ולעזור גם מעבר לנדרש בהגדרת תפקידה, תמיד מוכנה לסייע לזולת, תמיד במצב רוח טוב, ולכן תמיד היו חיילים סביבה כי נוכחותה יצרה אווירה נעימה, והיא ידעה תמיד לתת את החיוך המקסים ברגע הנדרש. יחד עם זאת, ידעה לעמוד על שלה. מפקדותיה מקורס הקצינות זוכרות אותה בראש ובראשונה כאדם, והן צפו לה עתיד מוצלח כקצינה מצוינת."
הוריה הוציאו לאור ספר לזכרה ובו דברים על דמותה. הם גם תרמו לזכרה ספרייה תורנית לבית הכנסת.

בניית אתרים: