אלבום תמונות
לא קל לכתוב על אדם בחייו
קשה לתאר חבר במותו
ושבעתיים קשה לתאר אדם וחבר כאבי.
אבי!
המילים שאני מכיר מעטות כדי לתאר אותך,
אפילו היפות שבהן מתביישות לתאר אותך
אבל מילים הן דרך יחידה להביע מחשבותי ורגשותי.
חמישה ימים הפרידו בינינו עד ליום בו הלכת מעולמנו.
עשרים שנה היינו יחד בבית הספר, בצופים, בכל.
עשרים שנה ופתאום נשאר חלל.
אבי, היית חבר טוב, שקט וצנוע.
היית תלמיד מצטיין, נבון ורגוע.
היית מודע לכשרונותיך הרבים אבל לא הפגנת זאת,
אף פעם לא רבת, לא התקוטטת, תמיד משכמך ומעלה.
אבי, היית אדם סגור, מאופק, שקשה מאוד לגלות
או לנחש את רגשותיו, דעותיו ומחשבותיו.
תמיד אפשר היה לבטוח בך. לא הגזמת ולא שיקרת.
בבישנותך ידעת לסגל את עצמך לכל מצב, לכל מקום,
כך שתמיד הקרנת אור על הסובבים אותך.
אבי דע, כי מעט מאוד אנשים זוכים להערכה על פשטותם ואתה זכית להערצה לאהבה על כך.
אבי דע, כי בימים אלו
איבדה השכונה את הטוב שבבניה. אחד שיכלה להתגאות פעם, כי גדל בה.
צה"ל איבד את אחד מטובי חייליו, מטובי סמליו ומטובי צנחניו.
אנו החבר'ה איבדנו את החבר הטוב ביותר שהיה לנו.
והכי הכי משפחתך הקטנה והמלוכדת שיכלה בן יקר.
כולנו מצווים היום לשמור על המשפחה
שהלוואי, שבמקום בן אחד, תזכה לעשרה בנים
שאף אחד מהם לא יהיה כמו אבי אבל אולי כולם ביחד כן.
אבי, באשר אתה נמצא
דע, כי לא אשכח אותך באשר אלך
קווה, כי נצליח להגשים דברים שאתה רצית להגשים
וזכור, כי רוחך מרחפת בתוכנו כל הזמן.
יהי זכרך ברוך.
גילי