מכתב לאחי,
ואתה היית אתנו,
בגופך, בדיבורך ובעצבך,
ואתה לא היית איתנו,
ואתה שוכב שם,
בשתיקה לא שתיקה,
ואתה לא שם.
ואתה בתוכי.
מעבר למסך דמעותי שבדמי.
ואתה בהויותי,
בין הזמנים,
ואתה איתי,
בצחוקי, בשתיקתי,
ואתה שותף לי,
בחויותי, בספקותי ובבכיי,
ואתה, כן, כואב את כאבי דומם.
ואתה בלבי,
שם קבר שמת לך,
ובית לך בנית
בנימי חביוני,
ואתה הולך איתי, ומלווני,
עד שגם לי יקראו.
ואז תשים את זרועך
על כתפי כתמיד,
ותספר לי הרבה. כמו אז,
ואני, אתי, אקשיב לך דומם.
אשתוק שתיקה ארוכה,
שתיקה של - שנים.
שלך: מקור השראתי, ומעיין מלותי הריקות,
אחותך,